עריכת הדף "טעמים נקודות תגין אותיות" (פסקה)

==טנת"א כנגד דצח"מ==
ארבעת הבחינות טנת"א ה גם כנגד ד' הבחינות{{הערה| אמור תקפט. יתרו א'ג.}} דצח"מ{{הערה|דומם, צומח חי ומדבר.}}.

'''האותיות''' הם בחינת''' דומם'''.

'''התגין''' הם שעולים וצומחים על האותיות, ורומזים לעניינים נעלים שבאותיות. וכמו '''הצומח''' שהוא מערך הדומם כך התגין אינן נפרדות מהאותיות לעולם.

אבל '''הנקודות'''{{הערה|ע' בע"ח שער טנת"א פ"ו ופרק א'.}} אינן מערך האותיות כלל, ולגבי האותיות הן כערך '''בעל חי''' לגבי הדומם. שע"י הניקוד ישתנה פירוש האותיות{{הערה|אם יקרא האות בניקוד קמץ עד"מ יהי' פי' התיבה כך אם יקרא בחיריק יהי' משתנה הפי' לענין אחר.}}, הרי שהנקודות מהפכים את האותיות ממהות למהות, והם כמשל הבעל חי - שהוא בעל תנועה ממקום למקום כרצונו.

ו'''הטעמים''' (זרקא, שופר וכו') הם גבוהים מהנקודות כיתרון המדבר על החי, שלכן לא נתגלו בתורה שבעל פה - שאין בתשבע"פ שום ביאור ופי' על הטעמים שבתורה שבכתב. (כי הטעמים גבוהים מאד: דהחכמה נקראת "חי" (והחכמה תחיה בעליה{{הערה|קהלת ז' י"ב.}}), ואורייתא '''מחכמה''' נפקת (יצאה) - ומבחינה זו יכול להמשך בתשבע"פ. אבל הטעמים הן למעלה מהחכמה ולא יכול להיות להן ביטוי בתושבע"פ{{הערה|וראה בפסקה הבאה, ועיין מ"ש במ"א בפי אמור ע"פ והניף אותם על לחם כו'.}}.