עריכת הדף "גזירת הקנטוניסטים" (פסקה)

====חברת תחיית המתים====
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.

ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.

בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).

בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.

הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.

בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.

בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.

הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.