עריכת הדף "תרגומי התניא" (פסקה)

==מהדורות מתורגמות==
===תרגום לאנגלית===
בשנת [[תשכ"ב]] תורגם לראשונה ספר התניא לשפה אחרת, על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] שתרגם את התניא לשפה ה[[אנגלית]].

תרגום זה זכה לעידוד ויחס מיוחד מהרבי, שנבע מכך שהוא הנגיש את הספר לשפה הכי פופולארית ונפוצה, ובכך הנגיש את מעיינות החסידות בצורה הרחבה ביותר.

הרבי הגיה מספר פעמים{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/16-11-2016-00-23-18-hatomim.pdf חלק מהגהות הרבי כפי שפורסמו בגליון 'התמים' של שבועון בית משיח].}} הן את תוכן הספר והן את ההקדמה שהרב מינדל כתב עבורו, כשהתרגום נעשה בפעם הראשונה על עלי הטיוטה שהכין הרב מינדל בלשון הקודש, ולאחר מכן על המהדורה האנגלית, לפני שנשלחה לדפוס.

הספר יצא לאור בתקופת 'המלחמה הקרה' בין המעצמות האמריקאית והסובייטית, והרבי התבטא כי העולם רועש כעת סביב שיגור הלויין 'ספוטניק', אך לאמיתו של דבר הוא היה צריך לרעוש סביב ההוצאה לאור של ספר התניא.

הרבי אף נשא מספר שיחות בקשר עם ההוצאה לאור של המהדורה האנגלית.

===תרגום לאיטלקית===
בשנת [[תשכ"ח]] יצא לאור תרגום של ספר התניא לאיטלקית, בהשתדלותו של ר' אברהם סופר (שרייבר), ובהשתתפותו של פרופסור קולמבו.

הרבי הודה למתעסקים בהוצאה לאור, והביע קורת רוח מכך שהספר יצא מהודר גם בצורתו החיצונית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm אגרות קודש, ט"ו טבת תשכ"ח].}} ואף קישר את ההוצאה לאור של מהדורה זו עם 'ולאום מלאום יאמץ', שכאשר זה קם זה נופל, וכאשר רומי 'נופלת' ברשות הקדושה, זה סימן על תקומתה וכינונה של ירושלים, בגאולה השלימה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9448.htm אגרות קודש ו' שבט תשכ"ח למר שז"ר]. וראו גם שיחת ש"פ וישב, שיחות קודש תשכ"ח חלק א' עמוד 298.}}.

===תרגום לספרדית===
בשנת [[תשכ"ט]] יצא לאור תרגום של ספר התניא לספרדית, ע"י הרב [[דובער בוימגארטן]], ובהשתתפותו של אברהם פאליטשענקא. התרגום הושלם בשנת [[תש"ל]].

===תרגום לפורטוגזית===
ספר התניא נדפס בתרגום לפורטוגזית החל משנת תשמ"א. מלאכת התרגום ארכה מספר שנים. התרגומים נעשו על ידי מתרגמים שונים: ר' משה פיים, הרב [[דוד וייטמן]], הרב [[יצחק משען]], ר' יעקב זאב בנדה, ומרת שילה שמאע, ובעריכתם של ד"ר ברוך קנאפ והרב [[צבי אריה בעגון]]. חלק מהתרגום נעשה בהשגחתו של ר' [[יעקב לייב זאיאנץ|יעקב אריה לייב זאיאנץ]]. בתש"נ נדפסו כל החלקים בכרך אחד.

===תרגום לצרפתית===
בשנת [[תשכ"ח]] הודפס בפעם הראשונה ספר התניא בתרגום ל[[צרפתית]] ביזמת '[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]'. מהדורה זו יצאה לאור במספר חלקים, וזכתה לתפוצה רחבה.

בשנת [[תשס"ז]] הוציאה לאור 'הלשכה' מהדורה מחודשת של התרגום, בה מופיע התרגום של כל התניא בכרך אחד, כאשר בצד אחד נדפס עמוד התניא המקורי, ומולו התרגום לצרפתית.

===תרגום לרוסית===
בהתוועדות שבת פרשת נשא תשל"ה כאשר הרבי התייחס לתניא שתורגם לאנגלית בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רמ"מ]], בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]], לתניא, ב[[רוסית]]: "וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של הרבי נ"ע [כ"ק אדמו"ר הרש"ב] שנקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק, אשר פעם תירגם פרק בתניא לרוסית ושל, זאת לאינו-יהודי, ואותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך"{{הערה|התוועדות שבת פרשת נשא תשל"ה. ליקוטי שיחות חלק יג, עמ' 180.}}.
 
גם בשבת פרשת וישב כ"א כסלו תשמ"ח, סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדמו"ר נ"ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' דעם הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו',כפשוט"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

ספר התניא נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]] (גם הרבנים לוין ואוקניוב שימשו כיועצי תרגום). תחילה נדפס ספר התניא ברוסית בחוברות (משנת תשל"ו ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מהתניא כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם והתניא נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת תשד"מ ואילך). מאז נדפס ספר התניא פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]]. גם הוצאה לאור [[קניז'ניקי]] הוציא לאור כמה מהדורות של [[תניא]] ב[[רוסית]]. 
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת תש"פ. 

===תרגום לגרמנית===
בשנת [[תשמ"ה]] יצא לאור בשווייץ חלק מספר התניא בתרגום לגרמנית, על ידי משפיע קהילת חב"ד המקומית, הרב [[צבי צאהלער]]. תרגום נוסף ומקיף - לכל ספר התניא - בשפה הגרמנית נעשה ע"י ר' לוי שטרנגלנץ, ויצא לאור על ידי בית חב"ד וינה. (מהדורה מתוקנת נדפסה בתשס"ז, ומופיעה באתר Chabad. Org בשפה הגרמנית).

===תרגום לערבית===
בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה הרעיון הראשוני לתרגם את התניא לערבית על ידי שליח הרבי ב[[מרוקו]] הרב [[לייבל רסקין]], פרוייקט שקיבל את אישורו של הרבי בתנאי שהתרגום יהיה אכן תרגום טוב. לצורך המלאכה נבחר הרב [[דוד בוסקילה]] ששלט היטב בערבית ובלשון הקודש, ועל מנת לתרגם כראוי הוא קבע שיעורים עם הרב רסקין במהלכם העמיק בספר התניא על מנת לתרגם כראוי.

התרגום היה לניב הערבי-מרוקאי, וב[[ג' כסלו]] [[תשל"ז]] הושלמה מלאכת התרגום של '[[שער היחוד והאמונה]]', וכאשר הספר הוכנס לרבי השיב הרבי במענה מיוחד: "נתקבל ותשואות-חן תשואות-חן ודבר בעתו – יו"ד כסלו, [[גאולת אדמו"ר האמצעי]] ממלא מקום [[אדמו"ר הזקן]]. והוספה מיוחדת ב[[יפוצו]] (בשפת [[רמב"ם|מורה נבוכים]]) תוסיף באחישנה, ב[[ביאת משיח|ביאת מלכא משיחא]]. אזכיר על הציון".

בשבת פרשת שמות [[תשל"ז]] נשא הרבי שיחה בנוגע לתרגום התניא לערבית, והפליא בכך שעל ידי הבירור של שפה זו מבררים את כל אומות העולם כולם.

במהלך השנים שלאחר מכן המשיך הרב רסקין לעבוד עם הרב בוסקילה על תרגום והדפסת התניא, ובי' שבט תש"מ השלים את ההוצאה לאור של 'אגרת התשובה', ובשנת תשד"מ הושלמה המלאכה כולה כאשר יצא לאור התרגום של 'לקוטי אמרים' בערבית.

מהדורת התרגום שיצאה לאור ביוזמת הרב רסקין הייתה בערבית-מרוקאית, ובאותיות עבריות. בשנים האחרונות 'מטה 7 מצוות לבני נח' יוזם ומפיק את ספר התניא בתרגום לערבית ספרותית קלאסית, ובאותיות ערביות.

המתרגם של המהדורה החדשה הוא מר אברהם רובינזון המשמש כמרצה בכיר לתרגום ערבי באוניברסיטת בר-אילן, ולצידו עובד הרב [[שאול אקסלרוד]], כאשר את ההגהה עושה חסיד חב"ד בוגר סיירת מטכ"ל, המשמש כיום כשליח הרבי ובמקביל משרת ב[[צה"ל]] כמורה לערבית ביחידת המסתערבים.

===תרגום לכתב ברייל===
[[קובץ:תניא בכתב ברייל.jpg|150px|ממוזער|התניא בתרגום לכתב ברייל]]
בשנת [[תנש"א]] הודפס ספר התניא בכתב ברייל עבור אנשים שאינם יכולים לראות, על-ידי ארגון מסיל"ה (מכון ספרי יהדות לעיוורים), וזכה לביקוש גדול. 

בקשר עם הדפסת הקובץ איחל הרבי "שהלומדים בספר זה יתרפאו וילמדו תורה בשלמות, כולל תורת משיח, ושיזכו לגאולה השלמה"{{הערה|1=[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d6%bc%d6%b7%d7%a0%d6%b0%d7%99%d6%b8%d7%90-%d7%91%d6%bc%d6%b4%d7%9b%d6%b0%d7%aa%d6%b7%d7%91-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a8%d6%b7%d7%99%d6%b0/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]''' {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

הרבי הצביע על הדפסת תניא זה כשלב נוסף בהפצת המעיינות כהכנה לביאת משיח, והתבטא כי "בדורנו זה - כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם - תרגום פנימיות התורה ו[[תורת החסידות]] בלשון עם ועם... עד לימים האחרונים - שנדפס גם (ספר התניא, [[תורה שבכתב]] דחסידות) ב"ברייל", הכתב עבור "סגי נהור" רחמנא ליצלן"{{הערה|[[דבר מלכות שופטים|ש"פ שופטים ה'תנש"א]], ס"י.}}.

התניא הודפס על ידי מערכת אוצר החסידים בשנת [[תשנ"ב]], שנת הצדי"ק לרבי.

בשנים שלאחר מכן יצאו-לאור כמה מהדורות של תניא בברייל, וכן הודפסה מהדורה מבוארת בכתב ברייל לספר התניא, וכן התניא בכתב ברייל בתרגום ל[[רוסית]].

===תרגום לגרוזינית (גיאורגית)===
בשנת [[תנש"א]] העניק הרבי ברכה למלאכת תרגום התניא לגרוזינית. בשנת [[תשע"א]] הושלמה המלאכה, ביוזמת הרב [[אברהם אלאשווילי]] מקהילת חב"ד בלוד ובהשתתפות הפרופסור ראובן אנוך.

במהדורה זו תורגמו החלקים 'לקוטי אמרים' ו'שער היחוד והאמונה', והיא הודפסה ויצאה לאור על ידי בית ההוצאה לאור '[[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]]'.
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא בתרגום לטורקית]]

===תרגום להונגרית===
בשנת [[תשס"א]] תרגם הרב [[נפתלי קראוס]] את חמש עשרה פרקים הראשונים של ספר התניא בהוספת ביאור של מושגים בחסידות והערות{{הערה|[http://chabad-il.org/sh/701-800/sh746.htm שיחת השבוע גיליון 746]}}. הספר הודפס בבודפשט.

===תרגום לטורקית===
בשנת [[תשע"ד]] החלה לצאת לאור סדרת כרכים המתרגמת את התניא לשפה הטורקית, על ידי הרב מרדכי מזרחי מקהילת חב"ד ברחובות. כל כרך משתרע על כ-500 עמודים, וכולל תרגום של עשרה פרקים מספר התניא, המובאים תחילה באותיות לטיניות, ולאחר מכן מתורגמים ומבוארים{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/3/23/395261121839.html מדברים אליך בטורקית], בית משיח}}.