עריכת הדף "תפילת מנחה של שבת" (פסקה)

==סדר התפילה, הלכות ומנהגים==
בנוסף לאמירת הקרבנות ומזמור 'אשרי' כבכל תפילת מנחה ביום חול, נוהגים להוסיף ולומר [[ובא לציון]]{{הערה|1=[https://sinun770.org/%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%97/ שיעור הרב נחמנסון: טעם אמירת ובא לציון בתפילת מנחה של שבת].}}, חצי קדיש, ואת הפסוק 'ואני תפילתי'{{הערה|במחזור ויטרי הביא מהמדרש (שמקורו לא ידוע) הטעם לכך שאומרים פסוק זה: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון" (לפני הפסוק 'ואני תפילתי' נאמר בתהילים 'ישיחו בי יושבי שער '''ונגינות שותי שכר'''").}}.

בהמשך לכך, פותחים את ארון הקודש ומוציאים ספר תורה ועולים בו שלושה קרואים, וקוראים את חלק ה'ראשון' בפרשה של שבוע הבא, כפי תקנתו של עזרא הסופר.

לאחר קריאת התורה והגבהת התורה, החזן מתחיל לומר חצי [[קדיש]]{{הערה|על אף שאמר כבר חצי קדיש לפני קריאת התורה.}} תוך כדי שגוללים את הספר תורה{{הערה|1=[https://sinun770.org/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8/ הרב נחמנסון: דיני אמירת הקדיש לאחר קריאת התורה במנחת שבת].}}, ומשתדל לומר את הקדיש במתינות בצורה כזו שיספיקו לגלול את הספר ולהכניס אותו לארון לפני סיום הקדיש. לאחר שמחזירים את ספר התורה לארון וסיום אמירת הקדיש, אומרים את נוסח 'יהללו'.

בתפילת עמידה, מלבד הנוסח הקבוע בכל תפילות השבת, בכל אחת מהתפילות מזכירים נוסח אחר כנגד אחת מהבחינות הקשורות בשבת, ובמנחת שבת - כנגד השבת דלעתיד לבוא, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", וכנגד זה אומרים בנוסח הברכה 'וינוחו '''בם'''' בלשון רבים{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רס"ח מגן אברהם ס"ק ג'.}}.

לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר [[תהילים]] הנקראים "צדקתך צדק"{{הערה|תהלים לו, ז. עא, יט. קיט, קמב.}}, ומכונים גם "צו"ץ" בשל [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] היוצרים יחד את האותיות הראשונות של כל פסוק ("'''צ'''דקתך","'''ו'''צדקתך","'''צ'''דקתך").

טעם אחד שמובא על אמירת פסוקים אלו, הוא מכיון שבשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[משה]] ו[[דוד]] וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של [[צידוק הדין]]. השני- על פי המסורת, ב[[כניסת שבת]] הרשעים מוּצאים מ[[גיהנום]] ומוחזרים לשם ב[[צאת השבת]]. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין.  

כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים [[תחנון]] אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל){{הערה|ע"פ מנהג התימנים, משמיטים "צדקתך" רק בשבת שאומרים בה הלל, ובערב פסח שחל בשבת }}, וימים בהם אין אומרים [[תחנון]] הם ימי שמחה.

(בשונה ממנחה של יום חול שאומרים [[נפילת אפיים]] משום שזהו זמן של התעוררות דינים, בתפילת מנחה של שבת נמשכים רחמים ולכן לא נופלים אפיים אז{{הערה|פרי עץ חיים שבת פרק יח.}}).

לאחר תפילת מנחה של שבת, לא מאחלים 'שבת שלום'{{הערה|1=[https://sinun770.org/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9e/ שיעור הרב נחמנסון].}}.

בשבתות הקיץ, על פי המנהג, לומדים בכל שבת פרק אחד מ[[פרקי אבות]].

לאחר תפילת מנחה נוהגים לערוך [[סעודה שלישית]], ובחסידות חב"ד זמן זה המכונה [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] מוקדש ל[[סדר ניגונים]] וחזרת מאמר חסידות, עד לזמן תפילת ערבית וצאת השבת.