עריכת הדף "תענית דיבור" (פסקה)

==אודות המנהג==
בשונה מתעניות האכילה שעל פי רוב הינן תעניות ציבור, תענית דיבור היא בדרך כלל החלטה אישית שיהודי מקבל על עצמו להתנזר מדיבורי חול במשך זמן מסויים.

המנהג מקובל בעיקר אצל חסידים ואנשי מעשה מקהילות ספרד, וכן אצל המשתייכים לתנועת המוסר יוצאי ישיבות ליטא.

אחד הזמנים העיקריים בהם יש הנוהגים בתענית דיבור, הוא במשך ימי חודש [[אלול]], ימי [[שני וחמישי]] בתקופת [[ימי השובבי"ם]], ועוד.

[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחד האברכים ב[[יחידות]] גם תענית דיבור למשך זמן קצר יותר, ולא ליום שלם. היה זה כאשר החסיד התאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו הרבי שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}.

הרבי ציין כי על אף שזהו ענין בפני עצמו, תענית דיבור אינה יכולה להחליף את תעניות התשובה כתחליף לצום מאכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5836.htm אגרות קודש חלק ט"ז עמוד נט אגרת ה'תתלו] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תצלום המכתב בתשורה עמוד 24]).}}, ובמקרים מסויימים אף הציע בעצמו את התענית דיבור כתיקון לענינים שונים{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13964&CategoryID=2254 שיחת י"ט כסלו תשכ"ו], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5942.htm אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקמב]. וראו גם אגרת ג'שסט.}}, אך הדגיש שהדבר יהיה בלי בליטה ושהסובבים לא ירגישו בכך{{הערה|אגרת ה'תתקמב שבהערה הקודמת. וראו מכתב נוסף בקובץ צרפת-פרצת קובץ ו' עמ' תעז, ממכתב מי"ח אדר תשט"ו.}}, וציין שלעיתים תעניות דיבור קשה יותר מתענית אכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתנב].}}.

כאשר ארגוני רבנים שונים רצו להכריז על תענית ציבור בשל ענינים הנוגעים לכלל ישראל, אף שהרבי התנגד נחרצות לתענית ציבור של יום שלם, התבטא שאם יכריזו על תענית שעות, שהמשך התענית יפדה בצדקה, או שיימשך באופן של תענית דיבור - יסכים על כך ויצטרף לקריאה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7362&CategoryID=1458 שיחות קודש תש"מ חלק א' עמוד 419].}}.