עריכת הדף "תלמוד תורה כפר חב"ד" (פסקה)

==היסטוריה==
כאשר בשנת [[תש"ט]] הקימו [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] את היישוב החב"די [[כפר חב"ד]] בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] נוצר צורך בייסוד מסגרת חינוכית לילדי העולים החב"דים שהשתכנו בכפר, וכך קם התלמוד תורה. המוסד החינוכי בתחילה היה ללא לימודי חול ולמדו בו רק לימודי קודש, אך לאחר שבשנת [[תשי"ג]] נחקק בישראל חוק "חינוך ממלכתי" שנתן תקציב רק לבתי הספר שלומדים גם לימודי חול נכנס התלמוד תורה בכפר למסגרת הממ"ד, ולאחר הקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] נכנס למסגרתו ומאז ועד היום מתקיימים במוסד לימודי חול, אם כי בהוראת הרבי לימודי החול נלמדים רק בסוף היום.

בעקבות שיחתו של הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]] על כך שילדים יהודים צרכים ללמוד רק לימודי קודש, ובכפר היה רק את התלמוד תורה, שהלימודים בו כאמור היו לימודי חול, פתחו המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[בן ציון וישצקי]] מוסד חינוכי חדש [[חינוך על טהרת הקודש|על טהרת הקודש]] בשם [[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]].

עד לשנת [[תשט"ו]] שכן התלמוד תורה במבנה רעוע מאוד וצפוף שהפריע לאווירת הלימודים במקום, ובשנת [[תשט"ו]] בנה יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] דאז, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מבנה קבע לתלמוד תורה, המבנה היה בניין גדול בן שלושה קומות וחצי קומת מרתף ששימשה כחדר מורים, במבנה שוכנו גני הילדים וכיתות הלימוד של התלמוד תורה. הבניין הוקף בחצר גדולה ששמשה כחצר התלמוד תורה ובכך נפתרו רוב הבעיות הגשמיות של התלמוד תורה. 

עד לשנות [[תשע"ד]] - [[תשע"ה]] היה התלמוד תורה המוסד החינוכי הגדול בכפר, אך בשנים אלה חלה עזיבה הדרגתית של תלמידים מהתלמוד תורה אל המוסד החינוכי השני - [[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]].

נכון לשנת [[תש"פ]] בתלמוד תורה לומדים למעלה מ-300 תלמידים והוא מהווה את המוסד השני בגודלו בכפר לאחר [[אהלי תורה כפר חב"ד]].

התלמוד תורה בכפר חב"ד הוא בנשיאותו של [[הרבי]], והוא בין המוסדות היחידים שהרבי לא הוריד את הנשיאות ממנו.