עריכת הדף "תומכי תמימים באר שבע" (פסקה)

==היסטוריה==
הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שכיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש]] וקיבלו מענה{{הערה|חלק ט"ו אגרת ה'תמח.}} ל[[ר"מ]] ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לפתיחת הישיבה.

בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת ה[[קבוצה]] אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - ב[[הפצת המעיינות]] בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה ל[[אוניברסיטה]] בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות.

בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות.

בשנת [[ה'תש"פ]] נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך אליו רבים מתושבי העיר ומחסידי חב"ד בסביבה.

בשנת [[ה'תשפ"א]] נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים.