עריכת הדף "תומכי תמימים אטוואצק" (פסקה)

==תולדות הישיבה==

בשנות התר"פ'{{הבהרה|תאריך מדוייק?}} הוקמה ישיבה חב"דית באוטווצק על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הישיבה החזיקה זמן קצר בלבד.

[[קובץ:קופת בחורים אטוואצק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|בלאנק של [[קופת בחורים]] שפעלה בישיבה, בו מופיע שמו של "יו"ר הכבוד" - [[הרבי]]]]
===הרבי הריי"צ באטוואצק===
בקיץ [[תרצ"ה]] העתיק [[אדמו"ר הריי"צ]] את מקום מגורו, מווארשא ל[[עיירה]] אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים]], בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1{{הערה|מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבהתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".}}.

פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים{{הערה|הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה פורסמו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".}}.

ככל שגדלה הישיבה, נוצר צורך להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישנו בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהיה במרחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית [[אדמו"ר הריי"צ]] באטוואצק.

בתחילת [[תשרי]] [[תרצ"ח]] הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] ו[[ארה"ב]]{{הערה|המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחילת [[חודש תשרי]] תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח [[תשרי]] [[תרח"צ]] (ח"ד נספח לאגרת תתקנג): אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי עניינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, ועל כן אכפול הדברים.}}.

בכל זאת האמצעים היו מדי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר.

אמנם כעבור חדשים אחדים פרצה המלחמה והתפזרה הישיבה, וכל התכניות שבתו.

בישיבה למדו במשך השנים שלפני המלחמה מאות תלמידים (בשנת [[תרצ"ט]] למדו בישיבה כ- 400 בחורים{{הערה|מתוך יומנו של [[אברהם דוב הכט]]}}), שרובם נספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו{{מקור}}. 

הייתה קבוצה בת 36 תמימים שהרחיקה נדוד עד [[שנחאי]] וזאת בהשתדלותו הנמרצת של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הישיבה הייתה המקום הראשון שהתוועד בו הרבי.