עריכת הדף "תהלים קכ"ב" (פסקה)

== תוכן המזמור ==
בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=93 תפילת שחרית לשבת, עמוד 85].}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור שהוא "פיוט נפלא המוקדש לעיר הקודש ירושלים, עיר של יראה ושלום. הוא חובר על ידי דוד ברוח הקודש, כאשר הוא רואה בעיני קודשו את העיר ובית המקדש גדושים בעול רגל שמחים המגיעים מכל שבטי ישראל".

ובתמציתיות יותר בכותרת המזמור שב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]]: "מספר המשורר משבח ירושלים והניסים שנעשו בירושלים".

הגמרא מבארת כיצד ייתכן שדוד המלך מספר על העלייה לבית המקדש בעוד בימי חייו הוא עדיין לא נבנה, שדוד המלך אמר לפני הקב"ה שהוא שומע בני אדם שאומרים "מתי ימות זקן זה, ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל, ושמחתי", כלומר ששמח על ההשתוקקות של בני ישראל לבית המקדש, על אף שתלו את הדעת בכך שהוא יעבור מן העולם{{הערה|מסכת מכות י, א.}}.

גם את המשך המזמור מסבירים חז"ל, שדוד המלך שיבח את הקב"ה שהצלחתו במלחמות הוא בזכות "שערייך ירושלים", בזכות חכמי ישראל שהתאספו בשערי העיר ירושלים ללמוד תורה.

בנוגע לכינוי של ירושלים 'כעיר שחוברה לה יחדיו', מפרשים חז"ל במספר אופנים, הן מצד זה שהיא "עושה את כל ישראל חברים", כשכולם נפגשים בה יחד בעלייתם לרגל, והן כעיר שמחברת את העולם העליון עם העולם הגשמי{{הערה|תענית דף ה.}}.

את אמירת המזמור כחלק מתפילת שחרית של שבת תיקן האריז"ל, כשהוא חלק מעשרת המזמורים הנוספים בשבת לפסוקי דזמרה ומזכירים בכך את עשרת הדיברות בזכותם קיים העולם.

הקשר המיוחד בין אמירת המזמור לשבת, היא מכיון שיש שביתה מעניני העולם ב[[עולם שנה נפש]], וכמו שירושלים היא שביתה מעניני העולם במקום, כך השבת היא שביתה מעניני העולם ב[[זמן]]{{הערה|ראו 'ואני תפילתי' שם.}}.