עריכת הדף "תהלים כ"ד" (פסקה)

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "אם יש בתפילה איזה דבר שהוא [[קידוש השם]] - יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך, לא בשבילו. ויזכור זכות אבותיו, שמצינו 'גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם'".

על פי המסורת, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שהעלה קרבן עולה על המזבח שבנה בהר המוריה כדבר ה' על ידי [[גד הנביא]], דבר שעצר את ה[[מגפה]] על העם{{הערה|כמבואר בספר דברי הימים א' פרק כ"א.}}, וקבע לומר אותו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים] כשיבנה שם [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך|שלמה בנו]], כאשר דבריו "מי יעלה בהר ה'" כוונתם להר המוריה, "ומי יקום במקום קדשו" הכוונה למקום קודש הקודשים, מקום מנוחת השכינה.

דוד המלך מפרט, שאף שכל העולם כולו נברא על ידי ה[[הקב"ה]], וכולם שייכים לו והוא השליט הבלעדי, עם זאת, רק מי שמתקדש בדעתו ובמעשיו יכול 'לעלות בהר השם' ולהתקרב לקב"ה, מה ששייך בעיקר אצל בני ישראל "מבקשי פניך יעקב".

כנגד ה'עלייה' של בני ישראל, ממשיך דוד המלך וקורא ל'שערים' להיפתח להשכנת השכינה, כאשר לפי ה[[אבן עזרא]] ופרשנים נוספים הכוונה בעיקר למשמעות הרוחנית, ואילו לפי פרשנים אחרים{{הערה|דוגמת ר' מנחם המאירי.}} הכוונה היא כפשוטה, כתיאור לאירוע הכנסת ארון הברית לבית המקדש על ידי שלמה המלך{{הערה|ראו ברש"י על הפרק: "בימי שלמה בנו, כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו - אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (דברי הימים ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" [ואז נפתחו השערים בזכות דוד].}}.

===בימים הנוראים===
בתפילות ליל ראש השנה, אחרי תפילת עמידה ולפני [[קדיש תתקבל]], נוהגים לומר את המזמור {{הערה|ספר המנהגים, ראש השנה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שיש לומר את המזמור בכוונה עצומה, ובכך ישנו הכלי להמשכת גשמיות לכל השנה כולה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 112. [[לשמע אזן]], עמ' 145.}}.


===בנוסח התפילה===
* נאמר כ[[שיר של יום|שיר]] של [[יום ראשון]] ב[[תפילת שחרית]], כזיכרון ל[[שבט לוי#תפקידי הלויים בבית המקדש|שירת הלוויים]] בשעת [[נסכים (קורבן)|ניסוך היין]] בבוקר ובערב ב[[בית המקדש]].
* ארבעת הפסוקים האחרונים של המזמור, הם חלק מקבוצת פסוקי ה[[מלכויות זכרונות ושופרות|מלכויות]] ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]], המפארים את ה' כמלך על כל הארץ, ועוסקים במלכותו במהלך הדורות.
* למנהג חב"ד המזמור נאמר לאחר [[תפילת ערבית]] בליל ראש השנה ובליל [[יום הכיפורים]]. בקהילות הספרדים נוהגים לומר גם בלילה וגם לאחר תפילת מוסף כאשר ארון הקודש פתוח, ופתיחת הארון נחשבת כסגולה גדולה ונמכרת במחירים גדולים כ'פתיחת הפרנסה'. 
* המזמור נכלל גם בסדר [[תיקון חצות]], בחלקו השני של התיקון, המכונה 'תיקון לאה'.

הרבי עורר לכתוב בראש הספר 'לה' הארץ ומלואה'{{הערה|לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 279 הע' 13 (על פי צוואת רבי יהודה החסיד שאדם לא יכתוב על חפץ את שמו שהוא שלו).}}.