עריכת הדף "שניאור זלמן לוין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].

ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.

בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]] ביום [[כ"ג באדר|כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]].

בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].

התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].

על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת [[תשל"ד]] החל לנהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה ב[[תל אביב]] ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.

ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 78 שנה.