עריכת הדף "שניאור זלמן ברונשטיין" (פסקה)

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד לרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר [[צ'רקאסי|צ'רקאס]]. 

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות. 

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו. 

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. 

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן. 

ר' זלמן אכל 'טעג' אצל חסידישע בעלי בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... 

לאחר שהישיבה ב[[קרמנצ'וג|קרמענצ'וג]] נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פולאצק|פולוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך ל[[תומכי תמימים נעוועל|ישיבה בנעוול]] בעוד אחיו מיכאל נשאר ב[[פולאצק|פולוצק]]. 

ב[[נעוול]] היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. 

לקראת [[יום הכיפורים|יום כיפור]], נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את [[רוסיה]]. 

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. 

בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

ב[[מוסקבה]] התחתן עם בת דודו ר' הרשל ברונשטיין. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. 

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שב[[קזחסטן|קאזאחסטאן]], הסמוכה לגבול עם [[אוזבקיסטן|אוזבקיסטאן]]. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא ב[[קזחסטן|קזאחסטאן]]. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

===גיוסו לצבא האדום===
לא רבים מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] וה[[תמימים]] גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים. 

מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. 

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.

בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג ה[[תפילין]], אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שב[[הנחת תפילין|הנחת התפילין]] ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. 

בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את ה[[תפילין]].

במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.

לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

===בארץ ישראל===
לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. 

הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם ל[[אוסטריה]]. ב[[אוסטריה]] שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.

בשהותו ב[[צרפת]] כתב ל[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר". 

בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני [[חג הפסח]]. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ר' זלמן ברונשטיין, ועוד וביחד עם [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי ה[[חסידים]] שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. לאחר מכן מצאו את חורבות היישוב הערבי ספריה והקימו בו את [[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן בבית עלמין [[הר הזיתים]].