עריכת הדף "שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] בראש חודש ניסן [[תרס"ג]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר ב[[מסירות נפש]] על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב]].

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות [[נישואין]] אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, הרבי פנה אליו במכתבים בתואר "מחותני"{{הערה|מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו ב[[אגרות קודש]] ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.}}, ופעם אחת במהלך ה[[התוועדות]] התעניין הרבי בהימצאותו באומרו: "איפוה המחותן שלי? הוא תמיד שר קול דודי שישיר את הניגון עכשיו, הרב שניאור זלמן בוטמאן, לוינזון, עם כל השמות. איפוא הוא? הוא ישן? הרי זה דבר בעתו"{{הערה|שיחת יום ב' דחג הסוכות [[תש"ל]].}}.

לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.

ב[[חודש אב]] [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות ב[[עיירה]] מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק ב[[חנוכה]] של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את [[סיביר]] הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו [[הרבנית חנה]] להגר ל[[ניו יורק]].

ב[[י"ח אדר]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו ב[[ניו יורק]], ו[[הרבי]] ו[[הרבנית]] הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]].