עריכת הדף "שמחה בונם אלתר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד בניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], ל[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרב [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.

בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרב [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. 

בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].

נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".

בשנת [[תשמ"ה]] חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' בתמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו בטישים שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".