עריכת הדף "שמואל פרומר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרח"צ]] לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים ב[[קריית שמואל]] הסמוכה ל[[חיפה]], מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל וכחבר עיריית חיפה. דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני [[פולין]] לפני [[השואה]]. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.

לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה{{הערה|נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, [[א' אדר]] [[תשפ"א]].}} התגורר תקופה קצרה ב[[ירושלים]], ולאחר מכן חזר להתגורר ב[[קריית שמואל]] מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].

היה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב"ד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ"ד.

ב[[חורף]] [[תשמ"א]] השיב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[אגרת התשובה]] שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב}}. 

כשניגש אל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על [[ספר התניא]] במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב [[לייבל שילדקרויט]] ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשולחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת ל[[חופה]]. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס"ט}}. 

בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ "בכן מהתוועדות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" (בהוצאת 'חב"ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי ע"י הרב [[טוביה בלוי]]. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע"י הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה.
באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

מתחילת שנות המ"ם החל במסירת שיעורי [[לימוד החסידות|חסידות]] באזורו, ב[[ספר התניא|תניא]] וב[[קונטרס ומעין מבית ה'|קונטרס ומעין]]. בין השאר, בשכונת 'עין הים' ב[[חיפה]], בעיר [[עכו]] ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת [[תורה]] ו[[מצווה|מצוות]], והפך רבים מהם ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשד"מ]] זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש{{הערה|1= {{ציטוטון|ימסרו לו '''בשמי''' שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה '''בשליחותי''' '''בימי הפורים''' ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'}}.
 [http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33].}}.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר שיחת [[ב' ניסן]] הידועה בנוגע להכרזת [[יחי המלך]] פעל יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח [[יחי המלך]] - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחול המועד פסח שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "[[עד מתי]]", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.

לאחרי [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן תנש"א יזם ביחד עם הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] כינוס חירום במהלכו הציע ש[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|הרבנים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח]], ואכן, לאחר התייעצות עם הרבנים פסק הרב [[דוד חנזין]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]].

בשנת [[תשנ"ב]] יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' ב[[קריית ביאליק|קרית ביאליק]], שם גם מסר שיעורי תורה רבים.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] ואילך על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכינוסי פעילים שארגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] וקרא לפרסם בריש גלי שהרבי חי וקיים והוא [[מלך המשיח|המלך המשיח]].

היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.

לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של [[נשיא הדור]] והתגלות [[אלוקות]] שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו{{הערה|כדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פרק ה', [[תורת מנחם]] [[תשי"א]] שיחת י"א תמוז ע' 196, [[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 511, ועוד}}.

נפטר ב[[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]].