עריכת הדף "שמואל פבזנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] בעיירה [[קלימוביץ']] כבן יחיד (לבד מהבנות) לאביו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]{{הערה|בן ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' ב[[כ"ד אייר]] [[תרע"ג]].}}, נינו של ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] שגם הוא היה בן ה[[עיירה]] קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.

בידנו 'הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע{{הערה|הייתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע}} אגראשקין שהייתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.

בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.

היה ירא שמים בתכלית, ולפרנסתו עסק בחינוך תינוקות של בית רבן.

בתקופה מאוחרת יותר עקר עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]] ושם היה מבאי ביתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

עבד תקופה מסויימת בבית חרושת לטאבק של רבי [[שמואל גוראריה]] שם חלה בדרכי הנשימה, מזה הבריא על ידי קיום הוראת רבי לוי יצחק לאכול פרות יבשים.

לאחר מכן עבר לעיר פוצפ.

נספה על קידוש השם בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[נאצים]] בעיירה פאצ'עפ ב[[כ"ט אדר]] [[תש"ב]].