עריכת הדף "שמואל נימוטין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ג]] לאביו ר' [[יהושע נימוטין]].
נקרא על שם אדמו"ר המהר"ש, שהסתלק באותו שנה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ה]] עד [[תרס"ז]]{{הערה|רוב הדברים מתוך הספר ליובאוויטש וחייליה}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ציוה עליו להתישב ב[[פטרבורג]] ולדאוג ליהודים הבאים לבקר ולכן פתח שם מסעדה. בשנים ההם זכה לשמש את אדמו"ר הרש"ב ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בזמנים שביקרו בפטרבורג.

בשנת [[תרע"ד]] או [[תרע"ה]] התקיים בפטרבורג כנס של אילי הון ומנהלי בנקים עם שרי ממשלה, גם הגביר החב"די ר' [[שמואל גוראריה]] נטל חלק בכנס וכדי שהאוכל יהיה כשר הזמין את כולם לסעודה במסעדה של משפחת נימוטין. באמצע ההכנה נהיה לו ספק בסכין ה[[שחיטה]] שלו ורצה להשליך את כל העופות ששחט לאשפה, כשאשתו ראתה שהוא רוצה לזרוק הכל אמרה לו שילך לרב לשאול אותו האם באמת צריכים לזרוק הכל. הוא הלך להגאון מרוגוצ'וב ר' [[יוסף רוזין]] שבדק הסכין ואמר שאין בעיה כלל עד שאפילו הוא בעצמו יאכל את זה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג עמוד 38-37}}.

בשנת [[תרפ"ד]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ומאז החל גם [[הרבי]] להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו לעתיד. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב שמואל נימוטין. ר' רפאל נימוטין, בנו של הרב שמואל סיפר, שזכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.

ר' שמואל נימוטין נעצר באור ל[[א' באלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, ב[[כ"ב אלול]] תרצ"ז.