עריכת הדף "שמואל נוטיק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תר"נ]], לאביו הרב אברהם זרח. אביו שהיה מחסידי חב"ד, קרא לו שמואל על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] שהסתלק שבע שנים קודם לידתו. משפחתו, התגוררה ב[[עיירה]] קריסלבה שב[[לטביה]], בה גרו כארבעת אלפים איש כרבע מתוכם יהודים.

===שנות צעירותו===

בילדותו למד ב'חדר' בעיירת מגוריו, וכבר אז ניבטו כישרונותיו הברוכים. מכיוון שאביו ר' אברהם זרח לא הסתפק בלימודיו ב'חדר' המקומי, שלחו בגיל 11 ללמוד בישיבה קטנה בעיר דווינסק הסמוכה, שם למד אצל הרב [[יהושע ארש]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[דווינסק]]. 

לאחר חג הפסח [[תרס"ד]] בהיותו בן 14, הגיע ל[[ליובאוויטש]] ולאחר שעבר את הבחינות בהצלחה, התקבל לישיבת [[תומכי תמימים דוקשיץ]]. לאחר תקופה עבר ללמוד בסניף [[תומכי תמימים הורודישץ]] ושנה לאחר מכן עבר ללמוד ב"[[זאל]]" שבליובאוויטש, דבר שמלמד על בגרותו הנפשית והלימודית כבר בגיל צעיר. 

כשהגיע זמנו להתייצב לשירות הצבאי, נכנס ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר הרש"ב]] כדי לקבל עצתו וברכתו. אמר לו הרבי: "במקום לשרת בצבא הרוסי במשך ארבע שנים, תלמד את הש"ס בארבע שנים!", ר' שמואל קיבל על עצמו את ההוראה, והרבי בירכו.

ר' שמואל התייצב בלשכת הגיוס כשהוא בטוח בברכת הרבי, ואכן עד מהרה קיבל את תעודת הפטור המיוחלת.

במשך כמה שנים השקיע עצמו בלימודי ה[[גמרא]] ומפרשיה, ולאחר מכן החל ללמוד [[שולחן ערוך]] על מנת לקבל [[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]]. לאחר יגיעה והתמדה הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים באזור ליובאוויטש. 

במשך 12 שנים למד בישיבת ליובאוויטש וסניפיה, עד שהקים בית בישראל. בשנת [[תרע"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מרים, בתו של הרב דובער אביגיל רבה של ה[[עיירה]] דוקשט שב[[ליטא]] ומחשובי רבני מחוז וילנה. 

לאחר חתונתו הציעו לו את משרת הרבנות בביעלוגורוד, אך הדבר לא יצא לפועל, כנראה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]] שהייתה בעיצומה והמהפכה הבולשביקית שפרצה לאחר מכן. 

באותם ימים כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבורו מכתב המלצה: "וראוי ונכון שיקבלו לרב את ידידינו מבחר תלמידינו הר"ר שמואל נאטקין מקראסלאווא, ובעזרתו יתברך יפיקו רצון מאיתו בכל פרט. ויתן השי"ת שיהיה בהצלחה ברוחניות וגשמיות". 

מכיוון שהצעת הרבנות כאמור לא באה אל הפועל, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[משפיע]] בעיר [[אורשא]] בה גרו משפחות חסידים רבות.

בשנת [[תרע"ט]] נתמנה לרב ה[[עיירה]] [[קפוסט]] שבביילורוסיה. לצד תפקידו זה, שימש גם כשוחט. 

הרב נוטיק לא שלח את ילדיו לבית הספר הגוי, וכפי שסיפר במכתב:

"מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום.
 
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום. 
 
ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה.
 
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי - ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך [[רחמים]] רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן".