עריכת הדף "שמואל חיים פולנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[קרלביץ]] שב[[רוסיה]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' מנחם מענדיל פולנר ולאמו מרת רחל.

בגיל בר מצווה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים. בין השנים [[תרע"ג]]-[[תרפ"א]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ובסניפים ב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], ב[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]], ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] וב[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]]{{הערה|פרטים אלו ועוד מתוך הכרטיס שמילא בכתב ידו ב[[ספר החסידים]] תשכ"ג.}}.

התחתן עם רעייתו מרת חיה גישא לובה. ביתם היה ליד שפת נהר, ופעם אחת פרץ לביתם בסערה ר' [[אברהם פריז]] וציווה עליהם במפתיע לעזוב את ביתם במהירות, כי הבין מדבריו של הרבי שסכנה קרובה לבוא, והנהר הולך לעלות על גדותיו. לאחר שעזבו את ביתם במהירות הנהר עלה על גדותיו בצורה פתאומית וגרם נזקים כבדים בנפש וברכוש{{הערה|אליהו וולף, '''אחד היה אברהם''' עמ' 23. פרדי ברוד, '''סיפור אישי''' עמ' 365.}}.

ר' [[פולע כהן]] מתאר את דמותו בספרו [[ליובאוויטש וחייליה]]: היה מתמיד ובעל אמונה טהורה. היה בעל עסק ותמים במעשיו. בשנת תרצ"ט עלה לארץ והתיישב ברמת גן. והיה שם הרוח החיה עד יומו האחרון{{הערה|'''ליובאוויטש וחייליה''' עמ' 389.}}.

נטל חלק באסיפה ההיסטורית של ייסוד ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בבית כנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי באדר שני [[תרח"צ]]{{הערה|'''ימי תמימים''' חלק א' עמ' 100.}}. כמו כן נטל חלק בקרן הבניין של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] במסגרת "מגן האלף" בשנת [[תשכ"ד]]{{הערה|'''ימי תמימים''' חלק ג' עמ' 226.}}.

היה מהמתפללים בבית הכנסת "סוכת שלום" המיתולגי ברמת גן ומראשי המדברים בהתוועדויות. זכה לשהות אצל הרבי ב-[[770]], בעת שנסע לחתונתו בתו מרת חסיה שפרה עם חתנו ר' יעקב קלמן ווינטער, כשהרבי עצמו סידר להם את הקידושין בשנת [[תשי"ח]]{{הערה|'''מקדש ישראל''' עמ' 243.}}.

נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תש"ל]] ונטמן בבית העלמין הדרום חולון. רעייתו האריכה ימים אחריו והמשיכה לנהל את הקיוסק שלהם במרכז רמת גן ליד בניין העירייה. נפטרה ב[[ז' מנחם אב]] [[תשמ"ט]].