עריכת הדף "שמואל זלמנוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
===שנות צעירותו===
נולד ב[[ח' טבת]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייוויש]] ואמו מרת צירל בעיר [[ורשה]], כבר בילדותו לקחו בעבורו מלמדים יראי ה' ומשכילים בלימודם. שמואל עשה חיל בלימודיו, וכבר בגילו הצעיר ניכרו כשרונותיו הברוכים. בגיל שבע החל ללמוד גמרא מסכת [[בבא קמא]], ואותה סיים בהגיעו לגיל 9. מגיל 9 ועד 11 למד מסכת [[בבא מציעא]]. כשהגיע לגיל בר-מצווה סיים את שלוש ה'בבות' על בוריין.

לאחר בר המצווה שלו, החל ללמוד בהתמדה ובשקידה גמרא עם מפרשים עד שרכש לעצמו ידיעה רחבה ומעמיקה בלימוד [[נגלה]].

בהיותו כבן תשע שנים, לקחו אביו עמו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. היה זה לקראת [[ראש השנה]] של שנת תרע"ג (או תרע"ד). מספרים כי בביקור זה זכה להיכנס עם אביו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי. (לא הייתה זו הפעם הראשונה בו ראה את אדמו"ר הרש"ב, ר' שמואל זכה עוד לראות את [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו אדמו"ר הריי"צ בעת שהגיעו לביקורים ב[[ורשה]] והתאכסנו אצל סבו ר' יוז'יק או אצל אביו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייוויש]]. בהזדמנויות אלו זכה ר' שמואל לקבל שפע ברכות מרבותינו נשיאינו).

===ורשה===
ר' שמואל נמנה כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. מאוחר יותר זכה לקבל [[סמיכה]] לרבנות מאת גדולי רבני [[ורשה]]. בראשית שנת [[תרפ"ו]], והוא בחור כבן 24, קיבל מכתב התמנות מאדמו"ר הריי"צ הממנה אותו למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות וסניפי הישיבה. הוא גם התמנה לתפקיד ה'בוחן' של התמימים.

בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי. בשנת [[תרצ"ג]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב [[שבתאי רפפורט]], מחבר השו"ת [[שפתי כהנים]] בן משפחת אדמו"רי [[גור]]. לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר ורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בוורשה.

===מלחמת העולם השנייה===
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] עזב את משפחתו ונדד ל[[וילנה]], שם ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]]. בערבו של י"ג בניסן, ליל בדיקת חמץ, הגיעה לאחר נדודים רבים מרת זלמנוב ותינוקה לוילנה, שם התאחדה עם בעלה לאחר יותר מחצי שנה קשה.

ביום י"ט ב[[אלול]] ת"ש, יצאו ר' שמואל ומשפחתו מ[[ריגה]] ונסעו מזרחה עד שהגיעו לעיר וולדיווסטוק שבמזרח [[רוסיה]], משם המשיכו ליפן.

מיפן המשיך לארצות הברית, שם הגיע אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסע ברכבת עד לניו-יורק. כאשר הגיע, יחד עם הרב [[משה לייב רודשטיין]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]], התפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב'[[הקריאה והקדושה]]'. מיד לאחר הגיעו, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו.

עד מהרה נכנס ר' שמואל לעבודתו המסועפת בארגונים שייסד והקים אדמו"ר הריי"צ. את פעילותו החל בסיוע ליהודים שהיו עדיין תחת הכיבוש הנאצי, לצד ביסוס חב"ד בארצות הברית: הקמת וביסוס ישיבת 'תומכי תמימים', מוסדות החינוך, הוצאה לאור של ספרות חב"דית, ועוד - כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ אליו בשנת תש"ו: "להתעסק בהעניינים המסורים מאיתי על ידו".

כהמשך להוצאת גיליונות [[התמים]], החל ר' שמואל בברכת אדמו"ר הריי"צ להוציא ביטאון חב"די בשם: "[[קובץ ליובאוויטש]]". לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ייסד אדמו"ר הריי"צ את "[[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]" ואת ר' שמואל מינה הרבי למזכירו לענייני פליטים וכמנהל הלשכה.

ר' שמואל - בשליחות הרבי - החל לפעול גם בעניין להוציא רבבות ילדים שנקלטו במנזרים בשנות [[השואה]] ושלח מכתבים רבים לרבני ישראל ועסקניו, על מנת לעוררם להוציא את הילדים כמה שיותר מהר. כמו כן התעורר צורך לדאוג לחינוכם היהודי החדש.

בהוראת אדמו"ר הריי"צ מונה גם ליו"ר "[[ועד שומרי שבת ליובאוויטש]]" שמטרתו הייתה לשלוח מידי שבת תמימים דוברי [[אנגלית]] לבתי הכנסת על מנת שיעוררו על חשיבות שמירת השבת, וכן לארגן שיעורים בהלכות שבת.

בהמשך עמד בראש חברת [[ניח"ח]] (ניגוני ישראל חסידי חב"ד).

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל ביחד עם החסידים ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ור' [[שמואל לויטין]] ש[[הרבי]] יקבל את הנשיאות{{הערה|"בכל ביתי נאמן הוא" פרק ז'.}}.

בשנת [[תשכ"ה]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], ונפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תשל"ה]].