עריכת הדף "שמואל וינברג" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי [[דוד משה פרידמן]] מטשורטקוב.

נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא{{הערה|בספר "ומעיין מבית ה'" כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"}}. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, הגדול ממינסק, [[אדמו"ר הרש"ב]], האמרי אמת ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים.

כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]] ותמך בהם בכל כוחו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות [[כולל רייסין]] שתמך במאות משפחות שגרו ב[[טבריה]], [[צפת]] ו[[ירושלים]] והתרים עבורו כספים רבים. בשנת [[תר"ס]] פעל להקמת ישיבת אור תורה על ידי חסידו הרב [[משה קליערס]] רבה האשכנזי של העיר.

נפטר ב[[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בעת שהותו בוורשה לצורכי רפואה, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.

חלק משיחותיו ודברי תורתו הודפסו בספר "דברי שמואל".