עריכת הדף "שמואל גורביץ (כפר חב"ד)" (פסקה)

==תולדות חיים==
בנולד ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תרצ"ב]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]] ולשרה אסתר.

בילדותו, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוא נדד יחד עם משפחתו לעומק רוסיה ל[[סמרקנד]] שב[[בוכרה]], שם קיבל את חינוכו החסידי במוסדות החב"דיים שהוקמו בעיר על ידי הגולים החב"דיים.

עם סיום המלחמה הצטרפה משפחתו לאלפי חסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. מפאת גילו, הסתייעו בו חברי ועד הפעולה על מנת להעביר שוחד ודרכונים ממקום למקום ברחבי העיר, ולהסתובב בין מקומות המסתור של החסידים מבלי שהמשטרה תחשוד בו ותעקוב אחריו. הוא נותר עד לרגע האחרון לסייע בפעילות המחתרתית, וכאשר הרוסים גילו את הבריחה ההמונית המתרחשת מתחת לאפם וסגרו את הגבול הרמטית, ניסה את מזלו יחד עם אחיו אברהם ור' [[מענדל פוטרפס]] להבריח את הגבול בזהות בדויה כבניו של ר' שמואל נוטיק, אך נתפסו והושמו במאסר ממנו יצאו רק הודות להשתדלות אביהם שלקח על עצמו את האחריות לארגון הבריחה ובשל כך ישב במאסר קשה ב[[סיביר]] במשך עשר שנים.

בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא בת הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]] ובשנות מגוריו בברית המועצות סייע לשמירת הגחלת היהודית ונטל חלק פעיל במחתרת החב"דית שהתקיימה במדינה.

ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]] ידידו ר' [[אליעזר ננס]] יצא מגדרו במהלך [[התוועדות]] של הרבי וביקש ברכה עבורו שיזכה לצאת מברית המועצות, ולאחר שהפציר מספר פעמים אמר לו הרבי "הרי הם בדרך לכאן", ואכן כשבוע לפני [[חנוכה]] של אותה שנה - הגיע לארץ.

לאחר עלייתו לארץ, התיישב ב[[כפר חב"ד]] ובהוראת הרבי התמנה כחבר הנהלת ה[[תלמוד תורה]] המקומי וניהל אותו במשך עשרות שנים.

את מקום תפילותיו קבע בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] שם גם היה מוסר שיעורים לקבוצה של בעלי-בתים.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה ממנה נפטר ב[[י"א אייר]] [[תשנ"ז]], ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].