עריכת הדף "שמואל אליהו עלקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרל"ו]]{{הערה|בכמה מקומות מופיע שנולד ב[[כ"א כסלו]] [[תרל"ט]].}} לאביו הרב חיים יעקב עלקין האב"ד בנאווא אליקסאנדראיווסקי, ולאמו מרת חשא.

דודו היה החסיד המפורסם [[הרשב"ץ]], מורו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|'המשפיע', הבלין, עמוד כ.}}.

כנער בגיל 12, התגורר עם משפחתו ב[[דווינסק]].

בילדותו למד תורה אצל אביו, ולאחר שהתייתם מאביו בהיותו בגיל 14, נשלח ללמוד בוילנא ובטלז, ולאחר מכן נמנה על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולמד בה תקופה קצרה, ובתקופה זו זכה לקירוב מיוחד כאשר למד בחבורה מצומצמת אצל אדמו"ר הרש"ב בה השתתפו בנו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]], ר' [[זלמן הבלין]], והוא{{הערה|'המשפיע', הבלין, עמוד כא.}}.

כשהגיע לגיל חתונה, הוצע לו שידוך, וכששאל על כך את אדמו"ר הרש"ב, רמז לו הרבי ששידוך זה אינו כדאי עבורו, אך הוא נמשך אחר ההצעה והביא אותה לידי גמר, אך זמן קצר לאחר החתונה פרצה שריפה במפעל שהיה שייך לבני המשפחה, ואשתו עלתה באש{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F.pdf ונוזלים מן לבנון] עמוד 13.}}.

לאחר הטרגדיה, נישא בשנית עם רעייתו מרת לאה נעכא, בת הרב מרדכי אריה הלוי זקס האב"ד בעיירה דרימסאן שבמדינת ליטא.

תחילה שימש ברבנות שלוש שנים בעיר שבבערעזעני שבפלך צ'רניגוב, ולאחר מכן בעיר ביחוב-ישן שבפלך מוהילוב, ומשהחלו הפרעות היגר ללונדון,

ובשנת [[תרס"ד]] נשלח על ידי הרבי הרש"ב ל[[מיזורי]] להיות [[רב]] בקהילת ליובאוויטש.

בהמשך שימש ברבנות בבולטימור, לאורנס מאס, סיראקיוז, ובס. לואיס.

בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]], התלווה אל הרבי.

לאחר פטירת הרב [[מרדכי זוין]] שימש כעשר שנים כרב [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]], ולאחר פטירתו של הרב [[משה חיים רבינוביץ]] רב קהילת 'עץ חיים' ב[[ברונזוויל]], נבחר למלא את מקומו.

בכל מאמרי הערכה שהופיעו אודותיו, מתואר בהרחבה כושר דיבורו ודרשותיו שהצליחו למשוך אליהם מאות שומעים.

בשנת [[תשט"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ושימש כראש ישיבת 'תורת חסד' ב[[ירושלים]], ובאחרית ימיו כבר ניטל מאור עיניו, אך הוא המשיך ללמוד וללמד ולמסור שיעורים באמצעות כח זכרונו המופלג כשהוא זוכר את הש"ס והרמב"ם ומפרשים רבים נוספים בלשונם.

נפטר בירושלים במוצאי פורים, עם כניסת השבת, בתאריך [[ט"ז אדר]] [[תשכ"א]], בגיל 86.

בראש המלווים בהלוויה, היה האדמו"ר מגור, ולצידו ראשי ישיבות ואישי ציבור בולטים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.