עריכת הדף "שמואל (סמי) רוהר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברלין]] בשנת [[תרפ"ו]] כבן יחיד להוריו יהושע אליהו (אוסקר) ופרלה רוהר, משפחה אמידה שעסקה במסחר נדל"ן והיתה מעורבת בפעילות הקהילתית.

כילד, למד בגימנסיה היוקרתית 'עדת ישראל' שהתנהלה ברוחו של הרב שמשון רפאל הירש, בשיטת 'תורה עם דרך ארץ', והוריו אף שכרו עבורו מורה פרטי שיחזק אצלו את לימודי היהדות.

לאחר אירועי 'ליל הבדולח' בשנת [[תרח"צ]], עזבה משפחתו את גרמניה ועברה לבלגיה, ולאחר הפלישה הנאצית לבלגיה הצליחו להמשיך במסע הנדודים לליון שבצרפת, ומשם לשווייץ, שם הופרד מהוריו בעוד הם מלקחו למחנה פליטים למבוגרים במורגין, הוא הועבר לבית נוער בלנגנברוק הסמוכה לבאזל, משם נלקח על ידי הקהילה היהודית בשוויץ ונמסר לאימוץ אצל משפחה מקומית בביתם של שלמה זלמן ורחה פלדינגר שגידלו אותו כבן משפחתם במשך שנתיים וחצי.

לאחר שקיבלה המשפחה את הסכמת רב הקהילה, נרשם ללימודי תורה בגימנסיה היוקרתית המקומית בתנאי שיקדיש את שאר זמנו הפנוי ללימודי יהדות אינטנסיביים.

===בארצות הברית===
עם סיום המלחמה התאחדה המשפחה מחדש וקבעה את מגוריה בפריז, ובשנת [[תש"י]] בעקבות מלחמת קוריאה שלח אותו אביו לבוגוטה - עיר הבירה של קולומביה שבדרום אמריקה - אל דודתו, שם קבע את מגוריו ונותר בה 25 שנה.

בשנת [[תשי"ב]] בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שרה (שרלוט) קסטנר, ילידת צ'כוסלובקיה ממשפחה של חסידי בעלז שניצלה בשואה, כאשר החתונה התקיימה בבואנוס איירס, ארגנטינה.

כאביו, זכה להצלחה רבה בעסקיו, ולצד פעילותו העיסקית המשיך את מסורת המשפחה במעורבות קהילתית עמוקה, הוביל את הקמת בית הכנסת המפואר 'עדת ישראל' בבוגוטה, ותרם רבות לפרוייקטים ויוזמות הקשורות עם מדינת ישראל.

===עם חסידי חב"ד===
בשנות הלמ"ד, נוצר קשר בינו לבין הרב [[אפרים וולף]] יליד גרמניה אף הוא, שרתם אותו לסייע לפעילות החב"דית בארץ הקודש, וקישר בינו ובין הרבי.

ביוזמתו ובעקבות בקשתו מהרבי, נשלחו לבוגוטה השלוחים הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]] ורעייתו מרת רבקה, כשהוא מסייע להם בכל צרכיהם.

בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[מיאמי]] שם הצטרף לקהילתו של הרב [[שלום דובער ליפסקר]] בבל הארבור שהפך לרב המשפחה, ובעקבות ההצלחה הגדולה בעסקים, גדל גם היקף תרומותיו הפילנתרופיות ופעולותיו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם.

לאחר נפילת מסך הברזל, החל להשקיע בשיקום הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצות, והיה חבר פעיל ב[[קרן מחנה ישראל]] וידיד אישי וקרוב של הרב [[משה קוטלרסקי]], הרב [[בערל לזר]] ומנהיגים יהודיים נוספים.

לצד תרומות קהילתיות מקומיות, סייעו הוא ובני משפחתו בהקמת שורת יוזמות בין-לאומיות, דוגמת אתר היהדות הגדול בעולם חב"ד.אורג, [[מכון רוהר ללימודי יהדות]], פעילות [[חב"ד בקמפוס]], ועוד.

לצד תמיכתו הרבה בפעולותיהם של חסידי חב"ד, קידם גם יוזמות עצמיות נוספות דוגמת פרוייקט לשימור ספרות היידיש, 'פרס סמי רוהר' לספרות יהודית, האוניברסיטה התלמודית במיאמי, פרוייקט ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], ועוד.

מתוך ראייה עסקית ורצון שמוסדות יהדות צדקה וחסד יעמדו על רגליהם בזכות עצמם ולמקסם את כוחו והשפעתו של הכסף שהשקיע במוסדות, פיתח בתרומותיו גישה שהתנתה את השותפות שלו בקבלת ייעוץ לניצול מושכל של הכסף ולמענקי אתגר המותנים בעמידה ביעדים פיננסיים מוגדרים.

בתחילה נהגו הוא ובנו לתמוך רק בשלוחים במדינות בהן הם פעלו בעסקים, כשהרב [[אליעזר שם טוב]] ביקש את השתתפותם במימון מבנה קבע לבית חב"ד העומד בראשותו הם נענו לבקשתו אף שזו חרגה ממנהגם, במכתב הבקשה ששיגר להם הרב שם טוב הוא הדגיש את הקשר שלהם ליהודי מדינתו בשל היותם יהודים, הרב שם טוב סובר שבעקבות בקשתו שינו הרב רוהר ובנו את מנהגם והרחיבו את מעגל התרומות שלהם למדינות נוספות{{הערה|שם=כפר חב"ד|[[שלום מגידמן]], '''שליחות מהקודש מסביב לעולם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2063 עמ' 56-57.}}.

לאורך השנים תרם מעל ל-100 מליון דולר לבתי כנסת מוסדות ופעולות של חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל רחבי העולם.

===פטירה והנצחה===
[[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]]
רעייתו מרת שרה נפטרה בי"ב חשוון תשס"ח.

נפטר במיאמי מדום לב ביום ראשון י"ז מנחם אב תשע"ב.

בני משפחתו ממשיכים את מסורת הפילתנרתופיה, ופרוייקטים רבים של חסידי חב"ד הוקדשו על ידם להנצחת אביהם, בהם היכל אדמו"ר הזקן ב[[האדיטש]], מכון המחקר של [[מכון רוהר ללימודי יהדות (JLI)]], מרכז הבריתות - רוסיה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/58615/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} ועוד.