עריכת הדף "שלמה זלמן הכט" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ז]] לאביו ר' [[יהושע הכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.

ר' שלמה זלמן הוא האח המבוגר בין ששת האחים לבין משפחת הכט. אחריו: [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], [[אברהם דוב הכט|אברהם דוב]], [[יעקב יהודה הכט|יעקב יהודה]], [[פרץ הכט|פרץ]], [[שלום הכט|שלום]].

בהיותו תלמיד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]] התקרב ר' שלמה זלמן, יחד עם אחיו ר' [[אברהם דוב הכט]] לר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אשר היה מוסר אז שיעורים לקבוצת בחורים שהיו מגיעים אליו מספר פעמים בשבוע ללמוד [[תניא]] ושאר ספרי חסידות. הקבוצה נקראה 'אחי תמימים'{{הערה|נתקרב על ידי הבחור [[אברהם ברנצקי]]. אודות הקבוצה אחי תמימים ראה תולדות התמימים בארצות הברית ע' 6-36.}}.

בג' [[ניסן]] תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם בת גילו חי' שרה, בתו הבכירה של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], מי שלימד אותו חסידות. אחרי הקישורי תנאים פסק החתן להסיר את זקנו{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 10.}}.

החתונה התקיימה בג' [[אלול]] באותה שנה. על פי ההסכם עם החותן לעתיד, מיד לאחר שמחת השבע ברכות, עלו הזוג הצעיר על האניה לכיוון [[פולין]] - החתן הצעיר נסע ללמוד בתומכי תמימים.

בשנת תרצ"ט, הודיעה השגרירות האמריקאית לאחים הכט כי עליהם לעזוב את [[אוטווצק]], כיון שענני מלחמה מרחפים מעל [[אירופה]]. בברכת הרבי, עלו על האניה, כאשר אליהם מצטרפים בהמשך שאר הבחורים שהגיעו מאמריקה לישיבה. בחורים אלו, היו כמעט היחידים שניצלו מכבשן האש הנאצי. כמעט כל שאר תלמידי הישיבה, נהרגו במלחמה הארורה.

מיד לאחר הגעתו של ר' שלמה זלמן הכט לארצות הברית, זכה והתקיים בו הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו גושנה". באותם ימים, ימי המלחמה הארורה, ניסה [[הרבי הריי"צ]] להוציא את ספריו מיבשת אירופה ולהעבירם לארצות הברית. על מנת כך, רשם הרבי את הספרים באופן חוקי על שם ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] וחתנו ר' שלמה זלמן הכט. לאחר המלחמה, כאשר ניסה למצוא את הספרים, כתב על כך [[הרבי הריי"צ]] לוורשה, בציינו כי כתבי היד רשומים על שם שני חברי אגו"ח.

שנים אחר כך, היה מכתב זה של [[הרבי הריי"צ]] לאחת הראיות המכריעות במשפט הספרים, כאשר הצד שכנגד טען כי הספרים היו רכוש פרטי ולא שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]].