עריכת הדף "שלום שלמה שניאורסון" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת [[תרמ"ג]] להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]]. [[נישואין|נשא]] את מרת [[רחל שניאורסון|רחל]] בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.

בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת [[תרס"ט]]{{הערה|'למנחמי' עמוד 66.}} השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!..{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}.

בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]]{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}}. בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.

בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]].
[[קובץ:שש שניאורסון.png|ממוזער|מצבתו של הרב שלום שלמה שניאורסון]]
כאשר הרב [[אברהם יצחק קוק]] התוודע למעלותיו התרומיות, שיגר מכתב המלצה נלהב לבני המושבה חדרה שיקבלו אותו עליהם לרב{{הערה|אגרות הראי"ה חלק רביעי עמוד רנא, מכתב א'של.}}, אך בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.

לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.

הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.

הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"{{הערה|תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.}}, ושהיה בעל טובה מופלא{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.}}.

ב[[כ"ב טבת]] [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}.

בשנת [[תשכ"ט]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר בין השטחים שחזרו לבעלות יהודית נכלל [[בית העלמין בהר הזיתים]], איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.