לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שלום שכנא פרידמן
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[בערל סלבודיאנסקי]] ולאמו מרת מלכה, בתו של הרב [[זוסיא פרידמן]] רב העיר. כילד, למד בחיידר המחתרתי שהפעיל סבו, עד תחילת שנת [[תש"ב]], כאשר הנאצים התקרבו לעיר ואביו נמלט עם המשפחתו לעומק רוסיה והם קבעו את מגוריהם בסיביר, שם פירנס אביו את המשפחה מעבודתו כשען. בהיותו כבן עשר, התייתם מאביו בז'יזאק, ובגיל 12 בלבד נשלח על ידי אמו במסירות נפש לישיבה ב[[סמרקנד]] שם השתכן בבית דוד ר' מרדכי (מוטל) שטרנברג, ונכנס בשנת [[תש"ד]] ללמוד בישיבה החב"דית. לאחר פטירת אביו, בשל נסיבות ואילוצים שונים חזרה אמו לשם הנעורים של משפחתה, ומאז דבק בה ובילדיה השם פרידמן. לאחר המלחמה הגיעה אמו לסמרקנד, והם המשיכו יחד במסע הבריחה שלהם מפולין כשהם מצטרפים לאלפי החסידים שניצלו את חלון ההזדמנויות והבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים מזוייפים במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], והוא נכנס ללמוד בישיבה במחנה העקורים בפוקינג שבגרמניה יחד עם בני דודיו [[ישראל פרידמן]] ו[[מאיר פרידמן]], ומשם המשיך בגפו עם ר' [[ניסן נמנוב]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור מספר שנים עלה בשנת [[תש"ט]] בעקבות משפחתו לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. התחתן בתחילת החורף של שנת תשי"ט עם רעייתו מרת רבקה בת ר' יעקב צבי סאפרין, מחסידי שטפנש מהעיר יאס שברומניה. לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו, עבד במשך תקופה כסולל כבישים, ובהמשך כמלטש יהלומים, ולבסוף עבד ארבעים שנה בחלוקת דואר. כאשר הבחין במהלך החלוקה במכתב שהגיע מהרבי, היה מקפיד לעלות ולדפוק בדלת הבית ולהגיש את המכתב לנמען באופן אישי, כיון שראה פחיתות כבוד בהשארת מכתב של הרבי בתיבת דואר ככל שאר המכתבים. ניצל את עבודתו לעיסוק במבצעי הרבי ולהפצת יהדות, והמשיך בכך אף לאחר פרישתו ל[[גמלאות]]. שימש כשלושים וחמש שנה כבעל קורא בבית כנסת ב[[רמת גן]] מרחק הליכה רב מביתו, והיה מתוועד ומוסר רעיונות משיחות הרבי בפני המתפללים, ולאחר מכן חוזר לבית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק על מנת להשתתף בעצמו בהתוועדויות חסידיות. בשנותיו האחרונות חלה במחלה הידועה ולא ויתר על סדר יומו החסידי ועל מנהגיו החסידיים גם כאשר הטיפולים כילו את כוחותיו. נפטר ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תשע"ב]], ובשעת יציאת נשמתו קרא בכוחותיו האחרונים: "משיח! משיח!".
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:ערכים בלי תמונה