עריכת הדף "שלום פלדמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]].

נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' [[בערל פייסין]], שהיה אז עדיין בחיים.

אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.

בילדותו למד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], ר' [[יונה כהן]], ואצל סביו ר' [[ישראל לוין]].

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פוקינג]]. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה למרת שיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" ([[הרבי]]) {{הערה|(תוכן) מפי בנו ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]}} המשיכו ל[[צרפת]] שם נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו ל[[ארץ הקודש]], התגורר תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.

בארץ, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בעיר]].

בשנת [[תשי"ג]] בהיותו נער בן 19 [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' [[מרדכי אליהו שניאור]] שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.

במשך שבע שנים למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], וכן קיבל הסמכה כ[[שוחט ובודק]].

בשנת [[תשט"ז]] יצא ל[[מרכז שליחות]] מטעם [[המרכז לענייני חינוך]], וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.