לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שלום חיים אשר כהנוב
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בשנת [[תרפ"ג]] באחלציחה שבגרוזיה לרב [[אליהו שמואל כהנוב]] ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב [[אשר מרגליות]], רבה של [[ראקשיק]]. בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד עם הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[מאיר חיים חייקין]]. אחרי נדודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.}}, בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים. בסיון תש"ז היה אמור להפליג ל[[ארה"ב]], אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי ש[[הרבנית חנה]] [[הרבי|ובנה]] יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, [[הרבי הריי"צ]], בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "[[המכתב הארוך]]", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט. בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]. בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה"ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעד שלה בטקס קבלת האזרחות שלה בארה"ב בשנת [[תשי"ג ]]. עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים בת הרב [[יעקב חיים רוזנבלום]]<ref>אחיו של הרב [[נטע זאב ראזנבלום]] חמיו של הרב [[משה אליהו גרליצקי]]</ref>והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]]. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשכ"ו]] קרא לו [[הרבי]] בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע. נפטר ב[[כ' ניסן]] [[תש"פ]], ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)