עריכת הדף "שלום דובער רסקין (לונדון)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[בוברויסק]] בשנת [[תרפ"ה]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל 9 שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].

הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד תינוקות|מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם שלום דובער, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, וגרו ב[[פוקינג]] ואחר כך הגיעו ל[[פריז]]. 

למד ב[[גרוזיה]] בין השנות [[תרצ"ט]]-[[תש"א]], ובסוף שנת [[תש"ו]] וב[[תש"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], ובשנתות [[תש"ח]]-[[תש"י]] ב[[תומכי תמימים ברינואה]].

נסע ללמוד שחיטה אצל ר' [[זלמן שמעון דבורקין]] שנדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות, שנעשה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש לאחר שנים רבות.

נישא את רעייתו מרת רבקה (ריבא) בת ר' [[אברהם ישעיה שפירא]] בשנת [[תשי"א]], ושכנו ב[[לונדון]].

עזר רבות בקהילה שם, ובנוסף ל[[שו"ב]], היה גם מוהל, ובעל קריאה ותפילה ותוקע, ושימש כגבאי בבית הכסנת ליובאוויטש המרכזית.

נפטר בגיל 88 שנה, ביום ב' [[י"ז חשון]] [[תשע"ד]] בלונדון, והובילו ביום ג' [[ח"י חשון]] את ארונו לפני [[בית ליובאוויטש]], ונקבר בבית החיים עדת ישראל.