עריכת הדף "שלג" (פסקה)

==השלג בהלכה ובתורת חב"ד==
[[קובץ:הרבי בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נכנס ל-[[770]] ביום חורפי [[שלג|מושלג]]]]
השלג מוזכר בתהלים כמקור ל[[התבוננות]] בגדלות השם יתברך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}.

=== הלכה ===
ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "מקווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.

אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו"ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה בכולה", כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת [[מים]] שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם [[מים]] כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]].

=== חסידות ===
בתניא (אגרת התשובה פ"א) מובא גהינום של שלג כסוג של גהינום חמור בעוון ביטול תורה. אך במאמרי חסידות אחרים ובראשם "ד"ה שובה ישראל רנ"ט" מובא השלג כסמל לרחמים ומידת החסד