עריכת הדף "שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:הקמת לוי יצחק.png|שמאל|ממוזער|250px|הקמת שכונת לוי יצחק א']]
לאחר שנים של גדילה ופריחה בכפר חב"ד נתפס כל השטח שעליו אפשרי מבחינה חוקית לבנות בתים. אך למרות זאת הביקוש למגורים בכפר רק גדל, מה שאילץ את [[ועד כפר חב"ד]] לבנות שכונה חדשה שתוכל לאכלס עוד מאות משפחות. השוכנה החדשה תוכננה להבנות על שטח חקלאי, דבר שקיבל אישור חריג מהועדה לבינוי ושיכון שבכנסת. את השלב הראשון ביצע [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[מנחם לרר]] שבנה את שכונת לוי יצחק א' שאכלסה במתכונתה הראשונית קרוב ל-120 משפחות, כשבמהלך השנים נוספו לחלק מהבתים עוד יחידות דיור וכך גדל מספר התושבים ללמעלה מ-200 משפחות. 

אך השכונה החדשה שהקים לא הספיקה והביקוש למגורים בכפר רק גדל וגדל, ולכן בשנת [[תשס"ב]] הכריז [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[בנימין ליפשיץ]] על הקמת שני שכונות חדשות, שכונה אחת תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה ותקרא שכונת לוי יצחק ב', והשכונה השנייה תוכננה להיות חלק משכונת לוי יצחק הוותיקה, אך לבסוף תוכננה כשוכנה חדשה ונפרדת שתבנה בשיטת "בנה ביתך" שבו כל אחד מקבל שטח שבו יכול לבנות ווילה כחפצו, וכיום שכונת 'בנה ביתך' היא שכונת הווילות של [[כפר חב"ד]].

שכונת לוי יצחק א' וב' בנויה בסגנון הנקרא "רחוב הולנדי", כאשר השכונות בנויות כעין "בלוק" שעשוי מעשרות בתים, ה"בלוק" מוקף בכביש מכל צדדיו, אך בתוך השכונות דרכי הגישה הם מדרחוב, כאשר "הכביש" משמש גם הולכי רגל. בין שכונת לוי יצחק א' לשכונת לוי יצחק ב' יש הבדל בסגנון הבתים, כאשר בשכונת לוי יצחק א' כל אדם בונה את ביתו בסגנון המתאים לו, בשכונת לוי יצחק ב' כל המבנים עשויים סגנון אחיד כאשר בכל מבנה יש 4 יחידות דיור לפחות שבהם מתגוררים מ-4 משפחות ומעלה.

כיום שכונת לוי יצחק היא שכונת המגורים הגדולה בכפר שבה מתגוררים מעל ל-400 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].

===שכונת לוי יצחק א'===
[[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק א'.png|שמאל|ממוזער|250px|בתים נבנים בשכונת לוי יצחק א']]
במהלך השנים כאשר [[כפר חב"ד]] גדל, נוצר ביקוש אדיר למציאת דירות למשפחות חדשות, הבעיה הייתה שכל שטח הכפר נתפס ולא היה מקום לבנות בתים למשתכנים החדשים. בעקבות כך בשנת [[תשמ"ט]] הגיעה [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[מנחם לרר]] לכלל החלטה על בניית שכונה חדשה ב[[כפר חב"ד]] שתנסה לפתור את מצוקת הדיור ששררה בכפר, השם שנבחר לשכונה החדשה היה על שמו של אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]. השטח שעליו הוחלו לבנות את השכונה היה בשטח חקלאי שהיה בעבר שייך ליישוב "תוחלת", ולאחר שהיישוב פונה הוסב השטח בשתדלנותו של יו"ר הועד הידוע ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ל[[כפר חב"ד]]. השטח ממוקם בצד הצפוני של כפר חב"ד. אך בעקבות עיכובים ואילוצים בתי השכונה נגמרו רק בשנת [[תשנ"ח]]. 

לאחר שהוחלט על בניית השכונה החדשה פנה [[ועד כפר חב"ד]] לועדת הבינוי והשיכון בכנסת בבקשה להסב את השטח החקלאי הצפוני ב[[כפר חב"ד]] לשטח בנייה. לאחר מאמצים ושתדלנויות רבות מצד הועד ועסקני חב"ד נעתרה הועדה לבקשת הועד וניתן אישור בנייה לבניית שכונת מגורים על השטח החקלאי הצפוני בכפר.

כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' כ-113 בתים פרטיים ומבני דירות שבהם מתגוררים למעלה מ-200 משפחות [[אנ"ש]]{{הערה|בחלק מהדירות יש גם 4 יחידות דיור ויותר}}. בנוסף בצדה המזרחי של השכונה, בצמוד לשכונת לוי יצחק ב' ממוקמים כ-8 גני ילדים. בשכונת לוי יצחק א' יש ארבעה בתי כנסת ושני מקוואות.

===שכונת לוי יצחק ב'===
[[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים הנבנים של שכונת לוי יצחק ב' ב[[כפר חב"ד]] מאחורי [[770 כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק משכונת לוי יצחק ב', באמצע התמונה ניתן לראות את [[770 כפר חב"ד]] ואת הפארק שהוקם סביבו]]
שכונת לוי יצחק א' נבנתה בעקבות הביקוש ההולך וגובר של משפחות [[אנ"ש]] לגור בכפר, אך גם לאחר שנבנתה המשיכו זרימת בקשות למגורים בכפר מצד מאות משפחות, אך כל המבנים בשכונת לוי יצחק הוותיקה כבר יושבו ולא היה מקום אחר לבניית עוד בתי מגורים. לכן בשנת [[תשס"ב]] הודיע [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[בנימין ליפשיץ]] על בניית שני שכונות חדשות בכפר, אחת תבנה בשיטת "בנה ביתך", והשנייה תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה. שכונת בנה ביתך נבנתה בחלק הצפוני ביותר של כפר חב"ד, ושכונת לוי יצחק החדשה נבנתה בצדו האחורי של [[770 כפר חב"ד|770]]. 

שכונת לוי יצחק החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב', מיקומה של השכונה החדשה נקבע לשטח שמאחורי [[770 בכפר חב"ד]]. השלב הראשון של בניית השכונה החדשה היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות{{הערה|כ4 מש' בכל מבנה}}, חברת הבנייה שעליה הוטל לבנות את השכונה הייתה חברת דניה סיבוס, והבנק שאיתו נחתמו הסכמי המשכנתאות הוא בנק אדנים. ובכדי להקל על תושביה החדשים של השכונה בתשלום המשכנתאות נתן בנק ישראל אישור חריג לפתיחה זמנית של סניף של בנק אדנים ב[[כפר חב"ד]].

כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק תוכננה יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של [[בית הכנסת ברודצקי]] בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא ב[[מוסקבה]]. היוזמים היו הרבנים הרב [[משה אסמן]] רב [[בית הכנסת ברודצקי]] ורב העיר [[קייב]], והשליח הרב [[יצחק קוגן]] רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה.

המיקום שנבחר לשכונת לוי יצחק ב' היה בצד שמאלי-אחורי של [[בית אגו"ח]] המקום שבו לפי השרטוטים אמור להבנות [[הארמון למלך המשיח]]. הדבר עורר פולמוס ומחאות נמרצות כמעט בכל רחבי [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10310 השכונה מחכה לארמון - COL]}}. הפולמוס נגמר לבסוף לאחר ש[[ועד כפר חב"ד]] ועסקנים העמידו את כל המוחאים על טעותם, בשרטוט אכן נתן לראות שהארמון משורטט בשטח שעליו תבנה השכונה החדשה, אך במציאות שרטוט זה היה טעות, והמיקום שבחר הרבי לבנות את הארמון הוא בכלל בצדו הימני של [[בית אגו"ח]], ולא בצדו השמאלי שחלק ממנו אכן יועד לשכונת לוי יצחק החדשה.

בחודש [[חשוון]] [[תשס"ה]] התכנסה ישיבה של ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על התקציב הבנייה של שכונת לוי יצחק ב', התוצאות היו ברובם לטובת תושבי [[כפר חב"ד]]. בחודש [[אייר]] של שנת [[תשס"ה]] נערך מעמד [[אבן הפינה]] לשכונה החדשה במעמד המד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר הועד ר' [[בנימין ליפשיץ]], שר השיכון והבינוי, ועוש שרים ואנשי ציבור. חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, ב[[חודש אלול]] [[תשס"ה]] הבית הראשון של שכונת לוי יצחק ב' נבנה ועמד על תילו.

ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ז]] נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה [[התוועדות]] קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] דאז הרב [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[שמעון רבינוביץ']] שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד.

עד שנת [[תשס"ח]] לא היו כבישים סלולים בשכונות לוי יצחוק ב' ובנה ביתך, אלא כל דרכי הגישה אליהם ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת [[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ח]] נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב' ושכונת בנה ביתך{{הערה|[https://col.org.il/news/37484 'פסח ללא אבק' - COL]}}. 

במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב[[770 בכפר חב"ד]], ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ-45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ-200 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. השכונה ממוקמת בסמוך לכניסה הראשית לכפר כך שהנכנסים לכפר מכניסה זו רואים מיד (אחרי שרואים מבני בית הספר למלאכה) את מבני השכונה.