עריכת הדף "שינון בעל פה" (פסקה)

==לימוד בעל פה==
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: '''שיטת לימוד,''' על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. '''שיטת זיכרון''', הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.

שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.

עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.

אודות רבותינו נשיאינו מסופרים במסורת החסידית סיפורים רבים כיצד את בניהם ונכדיהם לשנן משניות בעל פה, אך נמנעו מלעודד את הבנות, ומשמע שעיקר הלימוד בעל פה מיועד לבנים דווקא{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26767&st=&pgnum=9 שיחות לנוער תשרי תש"מ], מתוך שמועות וסיפורים.}}.

בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}.

===שינון תורה שבכתב בעל פה===
על אף האיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה", הכולל את כל הדברים בתורה שבכתב{{הערה|איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.}}, רבותינו נשיאינו הדריכו שכן ללמוד ולשנן בעל פה{{הערה|ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.}}, אך לא לחזור ולהוציא אותם בדיבור{{הערה|מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב [[נטע שלמה וילהלם]], תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.}}.

בהיום יום לג' ניסן 
משיעוריי אאמו"ר [מוהרש"ב]:
בכל יום... אמירת תנ"ך בעל פה: קאפיטל אחד מתורה וכן מכתובים.

ובהקשר לזה ברשימת כ"ק אדמו"ר ש"ק כ"ד ניסן רצ"א. ריגא
...הי' אומר בכל יום תנ"ך בעל-פה. שאלתי (את כ"ק אדמו"ר הריי"צ) ע"ד דברים שבכתב וכו' [-אי אתה רשאי לאומרן על פה] ואמר שלא היו נזהרין בזה.