עריכת הדף "שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)" (פסקה)

== תולדות חיים ==
הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיירה [[יאנאוויטש]] והיה אב לחמש בנות.

[[אדמו"ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".

הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו"ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.

לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד.}}.

הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - [[הרבנית חיה שרה]].

עם פטירתה של הרבנית [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא]] רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.

לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש ל[[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבנית רבקה]].

ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".

תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים{{הערה|אבל היא חיתנה את [[הרבי המהר"ש]] ב-[[תר"ט]], מכך שהסתלקה מתר"ט והלאה.}}.