עריכת הדף "שחיטת ליובאוויטש" (פסקה)

==אודות שחיטת ליובאוויטש==
אצל חסידים הקפידו בכל הדורות על [[הידור מצווה|הידור]] מקסימלי באכילה, היות והדברים שהאדם אוכל הופכים להיות דם ובשר כבשרו, ומשפיעים על תכונותיו ואופיו, וכן על ילדיו.

רבותינו נשיאינו ראו בהעמדת שחיטת הבשר כראוי חשיבות רבה כדבר שיש לו השפעה רוחנית על האוכלים אותו, עד כדי כך שהרבי קרא למושג 'שחיטת ליובאוויטש' "מוסד של הפצת המעיינות", כלומר שבאמצעות שחיטה חב"דית הנעשית כראוי בהידור ובהתאם להוראות רבותינו נשיאינו, משפיע הדבר על אלו שאוכלים את הבשר להיות קשורים עם רבותינו נשיאינו ותורת החסידות.

כפועל יוצא מהאמור, חלק מהגדרתה של שחיטת ליובאוויטש, היא שחיטה הנעשית בהידור הרב ביותר, תוך הקפדה מוחלטת על שוחטים יראי שמים ועם השגחה צמודה ופיקוח רבני-חב"די.

בדורות קודמים, בכל קהילה חב"דית היה קיים שוחט שהחסידים אכלו משחיטתו בלבד{{הערה|ובשל כך לא קיים הביטוי 'שחיטת ליובאוויטש' אצל רבותינו נשיאינו וכתבי החסידים בדורות קודמים.}}, ועם המהפכה התעשייתית, והאפשרות לייבא בשר ממקומות מרוחקים, ולאחסן אותו לטווח ארוך, התייתר הצורך בשוחט חסידי-מקומי, והתאפשר לרכוש בשר מהודר שנשחט במקומות מרוחקים, כאשר טיב הכשרות וההידור של הבשר תלויים במידה רבה גם במשחטה ובגוף הכשרות המפקח עליה, ולא רק ביראת השמים הספציפית של השוחט עצמו.

הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן ב[[התוועדות]] פומבית, והן ב[[יחידות|יחידויות]] ו[[מענות קודש|מענות פרטיים]] לרבני קהילות חב"ד{{הערה|1=[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.}}, ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם בודקי הריאה צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט{{הערה|הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.}}.