עריכת הדף "שולחן ערוך האריז"ל" (פסקה)

==היסטוריה==
הספר נדפס לראשונה בקרקוב בשנת ת"כ, ונדפס שוב בלבוב בשנת תקמ"ה ובשנת תר"י, ונדפס שוב בוורשה בשנת תרמ"א כשעל דף השער מצויין בהבלטה: "המתוקן ומקובל, לא אשר שלטו ידי זרים בו", ופעם נוספת במונקאטש בשנת ת"ש.

אף שבכל המהדורות מופיע "אשר הוציאו תלמידי רבינו הקדוש איש האלוקים האשל הגדול האר"י ז"ל מכתבי קודש שלו" ולשונות דומים, לא ידוע לנו שמותיהם של אלו שעסקו בסידור וקיבוץ הקטעים הכלולים בו, מלבד זאת אשר בסיום ההקדמה לספר מופיע: "דברי המעתיק המעתיר יצחק בן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר חיים כ"ץ אשר עטרת מלכותו שבק חיים לכל חי בק"ק פוזנן הבירה"{{הערה|ככל הנראה זהו רבי יצחק הגדול מפוזנא (? - ט"ו בסיוון תמ"ה), שהיה מגדולי חכמי פולין, פוסק ומקובל. רבו של בעל המגן אברהם, והתעסק אף בתורת הקבלה.}}.

בכל מהדורה הודפסו הוספות אחרות, וברבות מהן נוספות הגהותיו והערותיו של המקובל רבי יעקב צמח.

בראש העמוד הראשון של גוף הספר מופיעה הכותרת: "שולחן ערוך על דרך אמת", ובשאר העמודים מופיעה הכותרת: "שולחן ערוך של רבינו יצחק לוריא ז"ל".

הרבי עצמו מציין לספר זה כבר סמכא{{הערה|1=ראו לדוגמא [[ספר המנהגים]] עמוד 7 (מ[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8517.htm אגרות קודש חלק כב אגרת ח'תקיז]), לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 265 הערה 12, מאמר ד"ה 'שמח תשמח' קונטרס י"ג אלול תשמ"ז הערה 60, ועוד.}}.

בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] ציין הרבי את הספר כאחד האופנים של ההכנות ל[[תקיעת שופר]], שכל אחד יתבונן במה שגורם לו התעוררות, ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבאה עלינו לטובה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}.

ב[[ספריית הרבי]] ישנו עותק של השולחן ערוך בכתב יד, וכאשר התעורר ספק בנוגע לסיפור מסויים, כתב הרבי לשואל אודות העולה מכתב יד זה{{הערה|מכתב מעש"ק מברכים סיון, נדפס בלקו"ש חלק לז עמ' 142 ועוד. וכן מחודש אייר תשמ"ג (לקוטי שיחות כרך כב עמ' 331, התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 1444).}}.


בדור האחרון יצא הספר במספר מהדורות חדשות.