עריכת הדף "שויתי ה' לנגדי תמיד" (פסקה)

==ביאור==
{{ערך מורחב|ערך=[[מידת ההשתוות]]}}
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא ש[[הקב"ה]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].

בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.}}.

[[הבעל שם טוב]] הצביע על משמעות נוספת בפסוק זה: כאשר ה' לנגדו של האדם, הכל נעשה אצלו בהשתוות גמורה (שיויתי מלשון השתוות), ואין אצלו חילוק אם משבחים אותו או מבזים אותו, אם אוכל מעכל ערב או שאינו כזה, וכיוצא בזה, כי חש שהכל הוא משמים{{הערה|צוואת הריב"ש סימן ב.}}. לאור פירוש זה, מבאר הרבי באופן נוסף: יש לפעול שתהיה השתוות בשם הוי"ה, וזאת על ידי שממשיכים את דרגת שם הוי"ה שלמעלה מהתחלקות גם בדרגות (בשם הוי"ה) בהם שייכת התחלקות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uqkp1mT6pNjSioPTXriCsheXz74LL6fn/view מאמר דיבור המתחיל שיויתי [[ה'תש"כ]]].}}.