עריכת הדף "
שבע דנחמתא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ההפטרות== * '''"נחמו נחמו עמי"''' (ישעיהו מ, א-כו) - פרשת [[ואתחנן]]. * '''"ותאמר ציון"''' (ישעיהו מט, יד-נא, ג) - פרשת [[עקב]]. * '''"עניה סוערה"''' (ישעיהו נד, יא-נה, ה) - פרשת [[ראה]]{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[אלול]] בשבת זו, נוהגים לקרוא "השמים כסאי" כבכל שבת ראש חודש, ואז נוהגים לקרוא גם "רני עקרה" וגם "עניה סוערה" (הסמוכים זה לזה בתנ"ך) בשבת כי תצא. לפי מנהג [[פרנקפורט]], עושים כן גם בהפטרת מחר חודש אם חל ראש חודש אלול ביום ראשון. בשאר קהילות (חוץ מהאשכנזים), לא דוחים הפטרה זו מפני הפטרה של שבת ראש חודש, ויש נוהגים להוסיף בסופה את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת שבת ראש חודש.}} * '''"אנכי אנכי הוא מנחמכם"''' (ישעיהו נא, יב-נב, יב) - פרשת [[שופטים]] * '''"רני עקרה לא ילדה"''' (ישעיהו נד, א-י) - פרשת [[כי תצא]] * '''"קומי אורי כי בא אורך"''' (ישעיהו ס, א-כב) - פרשת [[כי תבוא]] * '''"שוש אשיש"''' (ישעיהו סא, י-סג, ט) - פרשת [[ניצבים]] (או ניצבים-וילך) על פי המבואר באבודרהם, התוכן של הפסוקים בראשי ההפטרות מהווים מעין דו-שיח בין [[עם ישראל]] לקב"ה, כאשר בתחילה מצווה ה' '''על הנביאים''' לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם על ידי שלוחים, ואז אומר ה' בעצמו "'''אנכי אנכי''' הוא מנחמכם" בנחמות האלה: "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'". על אף שעיקר הקביעות של הפטרות אלו הם לפי הזמן והמאורע, הרבי קישר במספר הזדמנויות את ההפטרות עם תוכן הפרשה{{הערה|שם=חיח|1=ראו לדוגמא [https://drive.google.com/file/d/1C14W0xtiS6GzaxSiYu7-YjSgBKu_uyHR/view לקוטי שיחות חלק י"ח שיחה ג' לפרשת פנחס].}}, ואף לימד באופן הפוך, שלא רק שההפטרות של שבתות אלו הם 'שבעא דנחמתא', אלא גם הפרשות עצמם, כיון שהפרשה היא מעין ההפטרה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/142.htm שיחת פרשת עקב תשט"ז, בתחילתה]. ליקוטי שיחות חלק ב' עמוד 371 ואילך.}}. הרבי מדגיש את הייחודיות של הפטרות אלו, שבשונה משאר הפטרות השנה שעלולות להתבטל או להידחות, אם לדוגמא השבת חלה בראש חודש, למנהג חב"ד הפטרות אלו אינן מתבטלות לעולם, היות וגם כאשר ראש חודש אלול חל בשבת וקוראים בציבור את הפטרת 'השמים כסאי', משלימים זאת בשבת שלאחרי זה ומוסיפים בשבת שאחריה גם את קריאת הפטרת 'ענייה סוערה לא נוחמה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/338/index.htm שיחת שבת פרשת ניצבים וילך תשכ"ו] בתחילתה.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף