עריכת הדף "שאול פרידמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו החסיד ר' [[אלכסנדר סנדר פרידמן]] ולאמו מרת חיה דבורה בעיירה [[רציצא]] שב[[בלארוס]]. בגיל צעיר התייתם מאמו ובשנת [[תרפ"ה]] עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]]. אביו שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היה בן בית אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל ממנו קירובים רבים. בביתם התקיימו באופן תדיר מניינים תפילה חשאיים והתוועדויות חסידיות למרות הסכנה שבדבר. בביתם התעסקו בהדפסת מאמרי חסידות בשיטת ה"קופיר" וחלוקתם לציבור החסידים בכדי שיוכלו ללמוד דא"ח.

עוד טרם שמלאו לו 12 שנים נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] שם למד במשך תקופה עד שהשלטונות שמו ידם על הישיבה ותלמידיה וביניהם ר' שואל התפזרו לסניפי תומכי תמימים בערים אחרות.

בחורף [[תרח"ץ]] השתדך עם רעייתו מרת בלה בתו של החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. בלילה שקודם חתונתו נעצר ונחקר במשך שעות ובאורח פלא שוחרר בבוקר יום החתונה.

לאחר נישואיו התגורר באחד הכפרים שליד [[לנינגרד]]. בבקרים עבד לפרנסתו ובערבים למד נגלה וחסידות במסגרת ארגון "[[תפארת בחורים]]". ב[[ד' אדר]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בשל השתייכותו ל"תפארת בחורים". ב[[י"ז אדר]] תרצ"ח נידן לעשר שנות גלות. הרב פרידמן התגלגל בין מספר מחנות, שם שמר תורה ומצוות במסירות נפש והקפיד על אוכל כשר עד ששוחרר ב[[ז' טבת]] [[תש"ח]].

לאחר שחרורו התאחד עם אשתו ביילא וכבר לגור תקופה קצרה ב[[טשקנט]] ובהמשך ב[[סמרקנד]] בה התגוררו עשרות ממשפחות אנ"ש.

ב[[י"ב סיוון]] [[תש"ט]] נעצר בשנית בשל "התססה אנטי סובייטית". ב[[תשרי]] [[תש"י]] נידן לעונש גלות במחוז קזיל-ארדא ב[[קזחסטן]]. רעייתו נסעה יחד עמו והם שכרו בית קטן במקום גלותו. ב[[כ"ח טבת]] [[תש"י]] חסמו אלמונים את פתח הארובה בביתם וכך בשל שאיפת עשן נחנקו למוות הוא ואשתו. בהשגחה פרטית עבר באותו זמן במקום ר' [[אליעזר מישולובין]] שהביא אותם לקבר ישראל. ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ז]] טוהר שמו.