עריכת הדף "רעווא דרעווין (בשבת)" (פסקה)

==מעלתו של זמן זה==
במנוחה של יום ה[[שבת]] ישנם שלושה דרגות: [[ליל שבת]], [[יום השבת]], ושעת רעווא דרעווין.

ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה הייתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"{{הערה|1=לשון [[תפילת שמונה עשרה]] במנחת השבת.}} - זמן שהוא מעין [[הגאולה]] העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה{{הערה|1=שיחת שבת פרשת מקץ, [[זאת חנוכה]] תשמ"ג.}}.

התרגום של המילים מ[[ארמית]] הוא "רצון כל הרצונות". דרגת ה[[רצון]] האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל [[עשר הספירות]], וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.

בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}.

כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[בשר בהמה ועוף|בשר]] ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.}}, והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.}}.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*