עריכת הדף "רחבעם זאבי" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]].

בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ"ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה"ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.

במהלך שירותו בצה"ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.

לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]].

===פעילותו למען שלימות הארץ===

בשנת [[תשמ"ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.

המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.

בשנת [[תנש"א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.

בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.

במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.

מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.

ב[[בחירות לכנסת]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת [[תש"ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.

מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.

לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ"ט תשרי]] [[תשס"ב]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה"ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.

===רציחתו===

ב[[ל' תשרי]] [[תשס"ב]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.

באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב"ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]].