עריכת הדף "רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)" (פסקה)

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}. 

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].