עריכת הדף "רבי שמעון בר יוחאי" (פסקה)

==תולדות חיים==
רשב"י היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|בגמרא (גיטין סז, א) מובא: "אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע".}}. למד מפיו תורה בעת שנחבש על ידי הרומאים בבית האסורים{{הערה|פסחים קיב, א.}}.

לאחר ה[[מגיפה]] שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו תלמידי [[רבי עקיבא]], ונותרו חמישה תלמידים - ביניהם רשב"י{{הערה|יבמות סב, ב.}}.

על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב.}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך", היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב"ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל"ג בעומר}}.

===הסתתרותו במערה===
באסיפת כמה חכמים עם [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]] ויהודה בן גרים, דנו אודות מעשי השלטון הרומי: {{ציטוטון|פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס}}. כשנודע הדבר לשלטון גזרו על רשב"י מיתה.

רשב"י ברח עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] והסתתרו בבית המדרש, ואחר כך עברו להסתתר במערה, מחשש שיענו את אשתו ותגלה את מקום מחבואו. באופן ניסי צמח על פתח המערה עץ חרובים ונבע מעיין מים, עבור מחייתם. רשב"י ובנו הסתתרו במערה במשך שתים עשרה שנים, עד ש[[אליהו הנביא]] הודיע להם על מות הקיסר, ויצאו מהמערה. ביציאתם כשראו אנשים העוסקים בעבודת האדמה במקום ב[[לימוד התורה]], כעסו ואמרו: "מניחין חיי עולם, ועוסקין בחיי שעה?" ומקפידתם נשרפו האנשים שפגשו. [[בת קול]] החזירה אותם למערה. לאחר שנה נוספת, ה-13, בת קול קראה להם לצאת מהמערה. רבי אלעזר המשיך להכות אנשים בקפידתו, ואביו רשב"י ריפא אותם, ומנע את בנו מכך. כאשר ראו יהודי מהדר במצוות שקנה שתי אגודות הדסים לשבת, נחה דעתו של רבי אלעזר.

לאחר יציאתו מהמערה חיפש רשב"י כיצד לתקן משהו בעולם. הוא הגיע ל[[טבריה]], וכיוון שהעיר היתה בנויה על [[בית החיים]] והכהנים לא ידעו היכן מותר להם לעבור, הוא טיהר את העיר מעצמות מתים על ידי חפירה בכל העיר לחיפוש מתים{{הערה|שבת לג, ב ואילך. מובא גם בירושלמי שביעית ט, א. פסיקתא דף פח, ב. בראשית רבה עד, ו. קהלת רבה י, ח. אסתר רבה א, ט.}}.

===הסתלקותו===
ביום פטירתו ב[[ל"ג בעומר]] כינס כמה מתלמידיו למעמד מיוחד, בו גילה להם סודות כמוסים בתורת הקבלה, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסודות שגילה בימי חייו היו מבחינת "נשמתא דאורייתא" - [[נר"נ]] שבתורה, והסודות שגילה ביום הסתלקותו היו פנימיות הסודות של ימי חייו, מבחינת "נשמתא לנשמתא" - [[חיה יחידה]] שבתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm ד"ה גל עיני תשל"ז] סעיף ג.}}.

בין דבריו באותו מעמד, התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב"ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת" [= כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו ב[[קב"ה]] . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת]|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)}}.

בתורת החסידות מבואר שהקשר של רשב"י לקב"ה במשך כל ימיו היה בדרגה של [[התקשרות]], מדרגה המבטאת קשר פנימי בין שני דברים (ולא רק חיצוני כמו [[דביקות]]). קשר זה הגיע בזכות עיסוקו בפנימיות התורה, המגלה כיצד יהודי קשור בפנימיות נשמתו לקב"ה כל הזמן, אפילו כשהוא עוסק בחלק ה[[נגלה]] שבתורה. אך היות שגם קשר כזה מבטא יחס בין '''שני''' דברים שמתקשרים - רשב"י לא הסתפק בכך, ושאף לקשר בדרגת [[אחדות]], גילוי כיצד נשמתו היא "אחד" עם הקב"ה על ידי ה[[יחידה שבנפש]] (אף ללא הצורך בהתקשרות דרך התורה); ולאחדות זו הצליח להגיע בשלימות ביום הסתלקותו{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/43/index.htm ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד].}}.

באותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו האירו, וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו. באמרו את הפסוק{{הערה|[[תהלים]] קלג, ג}} '''חיים עד העולם''' פרחה נשמתו{{הערה|זוהר ח"ג רצו, ב.}}.

בחסידות מובא שיום זה הינו כעין [[מתן תורה]] של [[תורת הנסתר]], מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. כמו כן מובא שרבי שמעון הוא כ[[משה רבינו]] - כמו שהוא נתן ולימד את [[תורת הנגלה]], כך גם רבי שמעון מכונה "נותן" תורת הנסתר.