עריכת הדף "ראובן זייצ'יק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' אברהם הכהן זייטשיק, במשפחת רבנים. סבו מצד אביו, שימש כרבה של סמילוביץ', וסבו מצד אמו שימש כרבה של יורוביץ', כממלא מקום אבותיו ששימשו ברבנות העיירה כמאתיים שנה, מאז ימי המגיד ממעזריטש.

כילד, למד בסמילוביץ' בישיבת החפץ חיים, וכאשר הישיבה עברה לראדין שבפולין, עבר ללמוד בישיבת ר' ייזול גורביץ' אצל ראש הישיבה הרב יצחק סטולמן. בהמשך, בעצתו של משפיע חסידי חב"ד במינסק ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] לנסוע ל[[מוסקבה]], ופגש בר' [[יעקב זוראוויצער]] שהוסמך לרבנות על ידי סבו ר' בצלאל הכהן, בהוראת אדמו"ר הרש"ב ששלח אותו לקבל סמיכה דווקא ממנו.

במוסקבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תפארת בחורים]] שניהל הרב [[יעקב לנדא]], לצד ר' משה לכובינסקי, ר' מענדל קרסיק, משה בארייעלאאוסקי, ברוך שולונסקי, וקרוב למאה תלמידים נוספים.

כיון שלא היה לו ממה להתפרנס, קיבל כעבור זמן את הצעת העבודה של ר' [[יוסף אווערבוך]] לשמש כנציגו בבית חרושת בו עיבדו סחורה השייכת לו, ואחת לשבוע היה מתוועד ולומד עם ר' בנימין אלטהויז, שהיה מגיע לקבל דו"ח מהתקדמות העבודה.

לקראת חודש החגים של שנת תרפ"ח נסע לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ, ולאחר החגים חזר למוסקבה שם סייעו לו חסידי חב"ד במציאת עבודה מסודרת, ועוד.

בהמשך, קיבל עבודה בבית חרושת ברעגוצלצווסקע, אצל המנהל ר' [[נחום הלל פינסקי]], ור' [[אברהם שמואל גרליק]], ולצידו עבדו חסידים נוספים דוגמת ר' [[מענדל פוטרפס]] ועוד, כאשר מנהלי המפעל מאפשרים לחסידים להתחמק מעבודת בשבתות.

בשנת [[תרצ"ז]] נאלץ לעזוב את מוסקבה, וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] עבר ל[[רוסטוב]].

עמד בקשר קרוב עם החסיד הנודע ר' [[מרדכי דובין]], ובמשך תקופה של מספר חודשים שכרו יחד דירה והוא זכה לשהות במחיצתו.

בשנים האחרונות לחייו התגורר בפרבר [[מלחובקה]].