עריכת הדף "ראובן הלמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ראובן הלמן שומר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בזמן שמירתו ב[[כפר חב"ד]]]]
נולד ב[[תל אביב]] ב[[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תרפ"ז]] לאביו ר' [[דוד הלמן]] ששימש כרוקח ראשי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בעיר, ולאמו מרת הניה. בעת [[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא ראובן על שם סבו מצד אביו.

בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו{{הערה|המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.}}, ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ול[[צה"ל]], ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים ל[[כפר חב"ד]].

לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות.

לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של [[חסידות חב"ד]] ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שיזכה ב"דור ישרים יבורך".

ב[[חודש אדר]] [[תשי"ד]] נסע ר' ראובן לאמריקה, וכחלק ממסע ביקורו התארח ב[[קראון הייטס]] אצל ידידו של אביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שקירב אותו והכניס אותו לעולמה של [[חסידות חב"ד]], והוא אף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי שנמשכה כשעתיים, ביחידות זו יעץ לו הרבי בין השאר שישתלם בלימודיו בפילדלפיה, וכן העניק לו ספר [[תניא]] ונתן לו סדר לימוד מפורט שכלל בין השאר שיעור לימוד בספרי הנביאים ובספר 'חובת הלבבות'{{הערה|1=בעקבות [[יחידות]] זו כתב הרבי לאביו ר' דוד: "נהניתי מהשיחה אשר הייתה בינינו, ומהתנועה אשר נראית בו להתקרב עוד יותר ויותר לכל הקדוש לנו, אשר אף גם ממצבו עתה נהנה אני, שהוא טוב יותר מאשר כתב לנו כבודו אודותו, ואולי ירא כבודו שאהבתו אהבת אב משחדת אותו, ולכן הקטין ומיעט בהנ"ל. והעיקר הוא כנ"ל שהולך הוא ימינה, בהנוגע לתורתינו ומצותי' והשי"ת יזכה את כבודו וזוגתו שיחיו, אשר מתוך בריאותו נכונה יקבלו רוב נחת מבנם ומבתם וחתנם שיחיו".}}.

מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי{{הערה|כך לדוגמא השתתף בסעודת [[ליל הסדר]] עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה [[יין]] בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן ב[[שבת]] האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שיאמר [[לחיים]] לזכותו של החתן.}}, וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים.

הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית [[תל אביב]], ובד' אדר [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב.

בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו ל[[כפר חב"ד]], אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד.

במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני [[מלחמת ששת הימים]] אימן את צעירי [[כפר חב"ד]] ולימד אותם להשתמש בנשק.

בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו ב[[צפת]], ונפטר ביום חמישי [[ד' מנחם אב]] [[תשע"ג]], ונטמן עוד באותו יום ב[[בית העלמין בצפת]].

רעייתו נפטרה בל' אדר א' תשע"ט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/116791 דיווח באתר COL].}}.