עריכת הדף "קלימוביץ'" (פסקה)

==היסטוריה==
'''קלימוביץ'''' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערה|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.

בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]], נין ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' [[שניאור זלמן פבזנר|שניאור זלמן]] , נכדו של ר' [[משה דוב בער פוזנר|משה דובער]], בן רב מרדכי), שהיה [[שד"ר]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].

כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.