עריכת הדף "קונטרס עץ החיים" (פסקה)

==הוצאתו לאור==
===הרקע לכתיבתו===
לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה שם טוב בעולם הישיבות ורבים ביקשו להתקבל אליה. היו רבים מישיבות [[ליטא]] שרצו להתקבל לישיבה בעקבות רמת לימוד הנגלה הגבוהה, אך כיון שלא יכלו לעמוד בדרישות של לימוד החסידות ויראת שמים, עזבו את הישיבה מבלי להתקבל. עם זאת, בשנת [[תרס"ג]] נוצרה קבוצת תלמידים שהצליחה לעמוד בדרישות ולהתקבל, ואכן השקיעו בלימוד החסידות, אלא שעם הזמן החלו להתרשל בכך.

לאחר ש[[הרבי הריי"צ]], ששימש כמנהל הפועל של הישיבה, הרצה לאביו [[הרבי הרש"ב]] - נשיא הישיבה - על מצבם של תלמידים אלו, החליט הרבי הרש"ב לכתוב קונטרס מפורט אודות הצורך בלימוד החסידות, כתנאי הכרחי ללימוד הנגלה כדרוש, וממילא כתנאי הכרחי ללימוד בישיבה{{הערה|שם=אגק ח|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=553&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח', אגרת ב'קצח].}}.

===השפעתו===
הקונטרס יצא לאור בשם "עץ החיים", ועם הופעתו הפך למורה הדרך של ישיבת תומכי תמימים, מאז ועד היום. בעקבות השפעת הקונטרס הצליחה הישיבה להתעלות במיוחד בשנים אלו.

כעבור שנתיים, בשנת [[תרס"ז]] בעקבות הפצת הקונטרס גם בישיבות ליטא - התחוללה סערה מהדברים החריפים שנאמרו בו על ההכרח בלימוד החסידות, ועל כך שלימוד הנגלה ללא חסידות פוגם ביראת שמים ומביא לתוצאות חמורות.

כמה מראשי הישיבות בליטא התכנסו לאסיפות בנדון, בינהם היו קיצוניים שרצו לצאת במחאה נגד הקונטרס, אך המתונים שלחו שלוחים בנושא לגדולי אותו הדור - [[החפץ חיים]], ורבי [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. החפץ חיים סירב לצאת כנגד הקונטרס, והעיד על הכירותו האישית עם הרבי הרש"ב ועל ידיעותיו אודות רמת הלימוד והיראת שמים בתומכי תמימים. רבי חיים עוזר ביקש לראות את הקונטרס, ואחר קריאתו הודה על קבלת הקונטרס שכל דבריו אמת וצדק, והסביר שהרבי אינו יוצא כנגד ישיבה ספציפית אלא כנגד תופעה, שודאי דורשת תיקון.

כעבור שנים - בשנת [[תש"ה]] - כאשר נשמעו טענות על שיטת תומכי תמימים, כתב הרבי הריי"צ אגרת לרבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] בה גולל את סיפור אותה פרשיה{{הערה|שם=אגק ח}}.