עריכת הדף "קונטרס עניינה של תורת החסידות" (פסקה)

==תוכן==

הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות, ומסיק שצריך להיות ביאור אחד מרכזי; הוא ממשיך לבאר את עניינה של החסידות כ[[חיות]], וכן את עניין [[נשמה|נשמת]] [[מלך המשיח]] - [[יחידה]] כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין [[מודה אני]] על-פי [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]] ו[[סוד]], ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה החסידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על ידי החסידות.

לסיום הוא מבאר את גדול פעולת החסידות על ה[[נפש אלוקית|נפש האלוקית]] ועל [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]]; ואת מעלת [[הפצת המעיינות]] - שעל ידי ההפצה מתגלה עניין המעיינות.

כ'הוספה' לקונטרס נדפסה קטע משיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תש"ל]], ע"ד לימוד החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|שיחה זו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ז' ע' 206 ואילך, וכן ב[[המשך תרס"ו]] (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז.}}.