עריכת הדף "קונטרס אחרון - פרק ט'" (פסקה)

==מבוא==
באגרת זו מעורר על חיזוק ב[[תפילה]] בהתלהבות ובהתמדת ה[[תורה]]. אדמו"ר הזקן מבקש שהתפילה תתנהל כראוי, כאשר כל המתפללים מתחילים להתפלל ביחד בקול רם קצת. בכאב הוא מעורר על ההחלשות בתפילה שבהתלהבות עקב שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, ומציע לתקן שהעמוד לא יהיה פתוח לכל מי שורצה לגשת לעמוד, אלא על פי בחירת הקהל.

יתכן שאגרת זו נבחרה להיות האחרונה שב[[קונטרס אחרון]] והחותם '''לתניא כולו'''{{הערה|כידוע ש'''הכל''' הולך אחר החיתום.}}, משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם{{הערה|ויש לומר שעד כמה שהעניינים מוזכרים כאן יסודיים, הנה כולם יחד עומדים כאחד על "יסוד היסודות", ה"עיקר הגדול" של עבודת ה': '''קבלת עול'''.}} בתפילה, בתורה ובמצוות.

הרבי מעיר אודות זה שהאגרת החותמת את התניא מסתיימת בדבר הנראה כשלילי{{הערה|ובפרט שלפי פשט הענינים היא כלל לא היתה אמורה להופיע שם, ראו ב[[קונטרס אחרון - ספר התניא]].}}, כיון שבכך רמוז תכלית ופנימיות הכוונה של תורת החסידות, להפוך את ה'לעומת זה' ולגלות בו את האלוקות שבו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/15/194.htm שיחת י"ט כסלו תש"כ].}}.