עריכת הדף "
פתגם חסידי
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==חשיבות הפתגם החסידי== אדמו"ר הריי"צ התבטא{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ". במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"{{הערה|היום יום כ"ב תמוז.}}, וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם [[אדמו"ר הרש"ב]].}}, ובכוחו של ווארט חסידי להכניס אור ומעט אור דוחה הרבה חושך{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'מב.}}. חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' [[אייזיק מהומיל]]: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"{{הערה|תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.}}, ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.}}, וזאת משום ש"בכל ווארט ובכל תנועה של זקני החסידים משתקפת מהותם העצמית"{{הערה|1=לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ג עמוד 740.}}. אף שחסידות חב"ד שמה דגש על התבוננות ואריכות דווקא, ולא הסתפקה בפתגמים בלבד, הרי שהפתגמים תפסו מקום בחינוך החסידי, כפי שמעיד אדמו"ר הריי"צ: "הדרך של חסידים הייתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה הייתה מספיקה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/7/7/367 שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367].}}, ו"חסידי חב"ד לדורותיהם מתחנכים מאבותיהם ואבות אבותיהם בדרכי החסידות, 'לחיות' עם פתגם של עבודה"{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי.}}. לאורך השנים חזר הרבי על אחדים מפתגמיהם של רבותינו נשיאינו והפך אותם למורה דרך בעבודת ה'. אחת הדוגמאות לכך היא הפתגם "[[חשוב טוב יהיה טוב]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]] או פתגמו של הרבי [[מהר"ש]]{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק א עמוד תרי"ז}}: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת "ארונטער" אזי הולכים "אריבער", ואני סבור אשר מ[[לכתחילה אריבער]]". מטבעם, הפתגמים החסידיים הינם קולעים וחריפים, וכפי שהסביר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"כל קיצור - יוצא בחריפות מסויימת"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=99&hilite= לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 94].}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף